במהלך החיים אנו עומלים קשה על מנת לצבור רכוש שיספק לנו תחושת בטחון. מלאכת צבירת הרכוש ממשיכה גם כשאנחנו מתחתנים ומקימים תא משפחתי נרחב יותר.
אבל מה קורה לרכוש שלנו כשאנחנו בוחרים להתגרש? כיצד תוסדר חלוקת הרכוש בין בני הזוג? חלוקת רכוש בין בני זוג בגירושין, היא מורכבת וחשוב להכיר את כל מה שכרוך בחלוקת הרכוש.
חוק יחסי ממון מסדיר את דיני חלוקת הרכוש
חוק יחסי ממון תשל"ג-1973 מסדיר את דיני חלוקת הרכוש בין בני זוג שנישאו לאחר יום 1.1.1974. החוק מגדיר את כלל הנכסים והרכוש שנצברו במהלך הנישואין, כרכוש משותף של הצדדים שיחולק באופן שווה בין בני הזוג בעת פקיעת הנישואין.
חוק יחסי ממון לא חל על מי שנישא בטרם לשנת 1974, ועל זוגות שאינם נשואים (ידועים בציבור), עליהם תחול בהתאם לנסיבות חזקת השיתוף או הלכת השיתוף, לפיה רכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, הינו רכוש משותף של הצדדים.
חשוב לדעת כי ניתן להתנות על סעיפים בחוק יחסי ממון, ולקבוע חלוקה שונה מזו הקבועה בחוק, באמצעות עריכת הסכם ממון, אישור ההסכם בפני בית המשפט ומתן תוקף של פסק דין להסכם הממון. גם זוגות ידועים בציבור או כאלו שנישאו לפני שנת 1974, וחוק יחסי ממון לא חל עליהם, יכולים לערוך הסכם ממון בהתאם לחוק בית המשפט לענייני משפחה תשנ"ה-1995.
באיזו ערכאה ידון נושא חלוקת הרכוש בין בני הזוג
חלוקת רכוש בין בני זוג היא עניין שנמצא בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני, וניתן לדון בנושא בכל אחת מהערכאות.
בהתאם ל"מירוץ הסמכויות", הערכאה בה ידון נושא חלוקת הרכוש, תהא הערכאה אליה פנה התובע ראשון. כלומר מי שפתח בהליך יזכה לבחור באיזו ערכאה ידון נושא חלוקת הרכוש.
על מנת לדון בנושא הרכוש בבית הדין הרבני, יש לכרוך תביעה זו בתביעת הגירושין באופן מפורש, ולהוכיח כי מדובר בכריכה כנה של הנושא, וכי התובע אכן מעוניין לדון בכך בבית הדין הרבני.
חשוב לדעת כי גם אם חלוקת הרכוש תדון בבית הדין הרבני, הדין שיחול על חלוקת הרכוש הינו הדין האזרחי, וחוק יחסי ממון חל גם אם התביעה נדונה בבית הדין הרבני.
מהם סוגי הרכוש לגביהם מתבצע איזון משאבים
איזון משאבים יתבצע לגבי כלל הרכוש שבבעלות בני הזוג במהלך חייהם המשותפים.
סוגי הרכוש שיכולים להכלל ברכוש המשותף של בני הזוג הם רבים ומגוונים, החל ממקרקעין, ומטלטלין, דרך פנסיה, חשבונות בנק, השקעות, קופות גמל, ביטוחים, וכלה בנכסי קריירה, נכסי מוניטין, אופציות, הטבות סוציאליות המתקבלות ממקום העבודה, ועוד סוגים רבים של רכוש.
עורך דין גירושין יוכל לתת את הדעת על כל סוגי הרכוש שכלל לא העלתם בדעתכם שאתם זכאים לקבל את חלקכם בהם, להכווין אתכם כיצד לאתר רכוש שאתם לא מודעים לקיומו, ולייעץ לכם אילו ראיות ומסמכים עליכם לספק על מנת להוכיח זכאותכם ברכוש מסויים.
חלוקת רכוש בין בני זוג כשיש ילדים
ככלל חלוקת הרכוש בין הצדדים תחולק באופן שווה בין בני הזוג. יחד עם זאת, כאשר מדובר בפירוק שיתוף בדירת המגורים, הילדים יכולים להוות גורם משפיע על אופן החלוקה.
בבואה של הערכאה השיפוטית לפרק את השיתוף בדירת המגורים, בהתאם לזכות הקדימה הקיימת לבן זוג בדירה, הערכאה השיפוטית מאפשרת לאחד מבני הזוג לרכוש את הדירה בטרם הדירה מוצעת למכירה לצד שלישי.
כאשר שני בני הזוג מעוניינים לרכוש את חלקו של האחר בדירת המגורים, נערכת התמחרות בין בני הזוג, כשהעיקרון החל הוא כי המרבה במחיר הוא שירכוש את הדירה, והצד השני יאלץ לעזוב את הדירה מייד לאחר ביצוע עסקת המכירה, והערכאה השיפוטית מוסמכת לכפות עליו את עזיבת הדירה.
כאשר ישנם ילדים שמתגוררים בדירה יחד עם בן הזוג שלא יכל לרכוש את הדירה במחיר הגבוה יותר, הערכאה השיפוטית תפעל בהתאם לעקרון טובת הילד. בעניין זה קיים שוני בפסיקות בית המשפט לענייני משפחה ובפסיקות בית הדין הרבני.
בית המשפט לענייני משפחה יכריע בעניין פירוק השיתוף בדירת המגורים בהתאם לכלל של המרבה במחיר הוא שירכוש את הדירה.
כאשר מעורבים ילדים, בית המשפט לא יסטה מעקרון "המרבה במחיר", אלא יעשה שימוש בסמכותו לעכב את מכירת הדירה עד אשר ימצא מקום מגורים חלופי לילדים. חשוב לדעת שבמקרה שמכירת הדירה תעוכב, בית המשפט עשויות להורות על תשלום "דמי שימוש ראויים" בדירה עד למציאת מקום מגורים חלופי לילדים.
לעומת זאת בית הדין הרבני יכריע בעניין פירוק השיתוף בדירת המגורים בהתאם למידת ההשפעה של שינוי מיקום המגורים על הילדים.
במקרים שבהם לדעת בית הדין שינוי מיקום המגורים יפגע בטובת הילדים, הוא יסטה מעקרון "המרבה במחיר", וגם אם אחד מבני הזוג יציע מחיר גבוה יותר, בית הדין יקבע כי דירת המגורים תלך לבן הזוג השני, אם ימצא כי שינוי מיקום המגורים יפגע בטובת הילדים.
חלוקת רכוש בין בני זוג כשאין ילדים
חלוקת רכוש ללא ילדים תהא לרוב פשוטה יותר, והיא תתבצע בהתאם לנסיבות, באופן שווה בשווה, אלא אם יש נסיבות חריגות שיצדיקו חלוקה אחרת.
חריגים להסדר איזון משאבים
סעיפים 7 ו-8 לחוק יחסי ממון הינם חריגים לכלל הקבוע כי הרכוש יחולק בין בני הזוג באופן שווה.
סעיף 7 לחוק יחסי ממון – מאפשר לערכאה השיפוטית לראות בנכס שהוברח כרכוש משותף של הצדדים, גם אם הוא כבר אינו רכוש משותף.
"נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה – למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות הענין – רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן-זוג."
סעיף 8 לחוק יחסי ממון – מאפשר לערכאה השיפוטית לסטות מעקרון החלוקה השווה בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. בסמכות בית המשפט לקבוע נכסים נוספים כנכסים ברי איזון, לקבוע יחס איזון שונה, לקבוע את שווי האיזון לפי מועד מוקדם יותר, ולכלול נכסים שהיו בבעלות בני הזוג במועד שקדם לאיזון המשאבים.
"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג – אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין – לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:
(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;
(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;
(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;
(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע."
חלוקת רכוש בין בני זוג וצדק חלוקתי
במקרים מסויימים חלוקת רכוש "שיווינית", של 50% מהרכוש לכל אחד מבני הזוג, לא תהא חלוקה צודקת, שכן היא לא תשווה בין שני בני הזוג, אלא תגרום לפער כלכלי עצום בין הצדדים שיתחילו את חייהם החדשים בנקודות פתיחה כלכליות שונות. צדק חלוקתי, הוא למעשה ביצוע חלוקה לא שווה של הרכוש על מנת ליצור שוויון מהותי בין בני הזוג.
כך למשל כאשר יש פער כלכלי גדול בין בני הזוג, שנוצר כשבן זוג אחד ויתר על פיתוח קריירה משלו על מנת שבן הזוג השני יוכל להגדיל את כושר השתכרותו, בן הזוג שוויתר על פיתוח הקריירה שלו, יהא זכאי לחלק משווי נכסי הקריירה של בן הזוג שהגדיל את כושר השתכרותו.
שיתופיות מוחלשת מצדיקה חלוקת רכוש שאינה שוויונית
כאשר הערכאה השיפוטית מתרשמת שכוונת השיתוף בין הצדדים נחלשה, למשל במקרים קיצוניים של אלימות או במקרים חריגים של בגידה שהוסתרה שמנעה מבן הזוג את האפשרות לבחור באופן מודע לפרק את הקשר, יהא מקום לעשות שימוש בסמכות לחלק את הרכוש באופן שאינו שיוויוני.
חשוב לדעת, כי מדובר בסמכות חריגה, שהשימוש בה יעשה במקרים חריגים, והיא נתונה לפרשנות שונה בין בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
מה חשוב לקבוע בהסכם חלוקת רכוש
הסכם חלוקת רכוש יקבע את האופן בו אתם מעוניינים לחלק ביניכם את הרכוש. ככל שישנם ילדים, הסכם חלוקת הרכוש יכול לבוא כחלק מהסכם כולל שידון גם בדמי המזונות וחלוקת זמני השהות בין ההורים והילדים, ויהייה הסכם מורכב יותר.
בהסכם חלוקת רכוש חשוב לקבוע ראשית מהי תקופת החיים המשותפים על בסיסה יתקיים ההסכם כולו. בנוסף עליכם להגדיר מהו הרכוש המשותף במהלך אותה תקופה, וכיצד יחולק הרכוש ביניכם.
כך למשל עליכם יהא לקבוע, כיצד יפורק השיתוף בדירת המגורים, באיזו שיטה יחולקו המטלטלין שלכם, מה תעשו עם הרכב המשפחתי, כיצד יחולקו חשבונות הבנק וההשקעות השונות שלכם, כיצד תחולק הפנסיה שלכם וכהנה וכהנה.
עורך דין בקיא בענייני משפחה יוכל לערוך לכם הסכם חלוקת רכוש שיכלול את כלל הנושאים הרלוונטיים לכם בהליך הגירושין שלכם.
אל תוותרו על זכויותיכם ברכוש
בשורה התחתונה, חלוקת רכוש בין בני זוג בהליך גירושין היא נושא מורכב, עם השלכות כלכליות רבות, שעשויות לקבוע את עתידכם הכלכלי למשך שנים רבות. עליכם לשקול את הפעולות שלכם בכובד ראש לפני שאתם מחלקים ביניכם את הרכוש, ולקחת בחשבון את ההשלכות של כל אחת מהפעולות.
עורך דין בקיא בענייני משפחה יוכל לייעץ לכם כיצד עליכם לפעול על מנת לקבל את חלקכם ברכוש לו אתם זכאים ביושר.
האם גם החובות מתחלקים בין בני הזוג בגירושין?
חובות הם חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, וככל שהם נצברו במהלך תקופת החיים המשותפים, בני הזוג חולקים בהם במשותף גם בגירושין. לכן כאשר בני זוג מתגרשים, עליהם לשאת בנטל תשלום כל החובות שהם צברו, באופן שווה. כך למשל, עליהם לשאת בתשלום חובות המשכנתא, תשלומים לעיריות, חובות אשראי, הלוואות, השקעות בעסקים וכו'.
יחד עם זאת ישנם מספר מקרים בהם החובות של אחד מבני הזוג, לא יתחלקו בגירושין:
- חובות בעלי אופי אישי – כלומר חוב שאינו קשור לצרכי משק הבית המשותף, אלא אופיו הוא אישי, ואילו בן הזוג היה יודע על קיומו, סביר להניח שלא היה מסכים ליטול על עצמו את החוב. למשל חוב שנוצר כתוצאה מרכישה של תכשיטים למאהבת.
- חובות בעלי אופי לא חוקי – למשל חוב שנוצר כתוצאה מנטילת הלוואה לא חוקית ב"שוק השחור".
- חובות שלא נצברו בתקופת החיים המשותפת – למשל חוב שנוצר בטרם לנישואין, או חוב שנוצר לאחר שהחל הליך הגירושין.
האם מתנות וירושות מתחלקות בגירושין?
חוק יחסי ממון קובע שמתנות וירושות שהתקבלו במהלך הנישואין, לא יתחלקו בגירושין. אך לכלל זה יש חריג, במקרים בהם הוכחה כוונת שיתוף ספציפית בנכס שהתקבל בירושה או במתנה, הנכס יתחלק בגירושין.
כוונת שיתוף נבחנת על ידי בית המשפט, בהתאם לנסיבות של כל מקרה, והיא יכולה להתבטא בדרכים רבות.
למשל באמצעות הבטחות של מקבל המתנה או הירושה לשיתוף נכס, באמצעות השקעה של בן הזוג השני בנכס וכו'.
ניטול, לצורך ההמחשה, שתי דוגמאות קלאסיות של דירת מגורים שהתקבלה בירושה:
- מקרה 1: אישה מקבלת דירה בירושה, רושמת אותה על שמה בלבד, משכירה אותה לאדם זר, ואת כל ההכנסות מהדירה מעבירה לחשבון ייעודי נפרד, על שמה בלבד, שהיא פתחה לאחר שקיבלה את הירושה. בחשבון הבנק היא עושה שימוש לצרכיה הפרטיים בלבד, ואינה משתמשת בו לצרכי משק הבית המשותף. במקרה זה סביר להניח, שבית המשפט יראה בדירת הירושה, כנכס שהתקבל בירושה ואינו מתחלק בגירושין.
- מקרה 2: אישה מקבלת דירה בירושה, רושמת אותה על שמה בלבד, אך עוברת להתגורר בה יחד עם בעלה והילדים. הם חיים בדירה משך 30 שנה, ובמשך הזמן הם משקיעים ומשפצים את הדירה מכספים משותפים, תוך שהאישה חוזרת ואומרת לבעל, שהיא רואה את העתיד המשותף שלהם בדירה הזו.
במקרה זה, על אף שהדירה התקבלה בירושה, ולמרות שנרשמה על שם האישה בלבד, סביר להניח שבית המשפט יראה בדירת הירושה, כנכס שמתחלק בגירושין, בשל כך שניכרת כוונת שיתוף ספציפית, על פי התנהגות הצדדים.
מתגרשים ולא בטוחים כיצד נכון לחלק את הרכוש? האזינו לפרק הבא בפודקאסט 'מה הקייס':