מתי בית הדין הרבני יחייב בעל בתשלום כתובה?

כתובה היא מסמך מחייב משפטית המגדיר את החובות הכלכליים של הבעל כלפי אשתו במהלך הנישואין, ובעת פקיעתם. אם נישאת כדת משה וישראל בחופה וקידושין, התחייבת בשטר כתובה לאשתך, אך לא בכל מקרה של גירושין, תחויב בתשלום הכתובה.

חובת תשלום כתובה אינה החלטה אוטומטית – היא תלויה בנסיבות ובשאלות מהותיות כמו: מי יזם את הגירושין, האם הייתה עילה מוצדקת, ומי באמת אחראי לפירוק הקשר.

אנחנו נסביר באילו מקרים גבר עלול להידרש לשלם את מלוא הכתובה, מתי הסכום נחשב לא פרופורציונלי – ואילו מצבים עלולים להביא לאובדן זכותה של האישה לכתובה בכלל.

מהי כתובה?

כתובה היא מסמך הנחתם ביום החופה לנגד עיני הרב ושני עדים כשרים. שטר הכתובה הוא מסמך בעל תוקף משפטי מחייב לכל דבר ועניין, וניתן לתבוע אותו בבית הדין הרבני בעת הגירושין, בהתאם לכללי הדין הדתי.

תוכן הכתובה מכיל בין היתר את חובותיו הכלכליים של הגבר כלפי אשתו במהלך הנישואין, ובמקרה של פקיעתם: עם מותו של הגבר או בעת גירושין. בנוסף מכילה הכתובה את הסכומים אותם מתחייב הגבר לשלם, במקרה של הפרת החובות הכלכליים או של פקיעת הנישואין.

מתי קמה לאישה זכות לדרוש את כתובתה?

זכות האישה לדרוש את כתובתה קמה כאשר הבעל דורש גירושין. בנוסף לאישה קמה זכות לדרוש את כתובתה גם במקרים בהם היא מבקשת להתגרש, אם יש לה עילת גירושין מוצדקת.

זכותה של האישה לכתובה יכולה להיות משמעותית ביותר, במיוחד כשהאישה אינה זכאית לחלק ברכוש של הבעל. למשל במקרים בהם האישה חתמה על הסכם ממון המפריד את הרכוש של הבעל, ואין לה כמעט רכוש משל עצמה, סכום הכתובה שיכול להגיע גם למאות אלפי שקלים, עשוי בהחלט לסייע לה להתחיל את חייה החדשים.

מה היא עילת גירושין מוצדקת?

עילת גירושין מוצדקת, היא עילה המצדיקה גירושין, שעשויה גם לחייב את הבעל בתשלום הכתובה. ישנן עילות גירושין רבות, וביניהן:

• אלימות – אלימות במשפחה לרבות איומים, אלימות מילולית ואלימות כלכלית.
• בגידה ממושכת של הבעל או בגידה עם נשים רבות – בגידה של גבר היא שונה מבגידה של אישה לעניין עילות גירושין. מעידה חד פעמית מחייבת אישה בגט, אך לא גבר. כאשר גבר בוגד, מעידה חד פעמית אינה מספיקה, והוא יכול להביע חרטה ולבקש שלום בית. לכן נדרשת בגידה ממושכת או בגידה עם נשים רבות, כדי לחייב אותו בגירושין ובכתובה.
• אי קיום יחסי אישות – אחת מחובותיו של הבעל הוא קיום יחסי אישות עם אשתו, כאשר הבעל לא מקיים חובה זו, ניתן לחייב את הבעל בגט וכתובה.
• הבעל עזב את הבית – ואין לו סיבה המצדיקה את העזיבה.
• עקרות – של הבעל שלא הייתה ידועה לאישה בטרם לנישואין, כל עוד לאישה אין ילדים מנישואין קודמים.
• מום – של הבעל שלא היה ידוע לאישה בטרם לנישואין.

מתי אישה תאבד את זכותה לכתובה?

לא בכל מקרה שישנה עילת גירושין מוצדקת, הבעל יחויב בתשלום הכתובה. ישנם מקרים בהם אישה עשויה לאבד את זכותה לכתובה:

התנהגות האישה יכולה לגרום לה לאבד את זכותה לכתובה:

• במקרים בהם האישה פותחת תיק גירושין ללא עילת גירושין מוצדקת, היא עלולה לאבד את זכותה לכתובה.
• במקרים בהם הבעל פותח את תיק הגירושין אך יש לו עילת גירושין מוצדקת, האישה גם כן עלולה לאבד את זכותה לכתובה. כך למשל במקרים בהם האישה בגדה, עזבה את הבית, מסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה ועוד.

במקרה מעניין בו טיפלנו, האישה איבדה את זכותה לכתובה:

גבר שהיה נשוי במשך 15 שנה ועבר תלאות רבות בנישואין, הגיע אלינו וביקש להתגרש לאחר שגילה שאשתו בגדה בו. למרות התלאות הרבות שעבר בנישואין, הגבר חשש שאם הוא יפתח את תיק הגירושין, הוא יחויב בתשלום כתובה בסך של 180,000 ₪.

הנחינו את הלקוח להביא לנו ראיות מוצקות לכך שהאישה בגדה בו. הגבר פעל בחכמה ובזהירות, והצליח לקבל מאשתו הודאה מפורשת על הבגידה. ההקלטה החוקית של הודאת האישה, שימשה כראיה מכרעת בבית הדין הרבני.

הטענה שלנו הייתה שהאישה בגדה בבעלה, ולכן קמה לבעל עילת גירושין מוצדקת. בנוסף טענו שהאישה היא הגורם לפירוק הנישואין, ולכן עליה לאבד את זכותה לכתובה. לשמחתנו בית הדין הרבני קיבל את טענותינו וקבע על סמך ההקלטה שהאישה אכן בגדה בבעלה, ולכן היא חייבת בגט, ותפסיד את כתובתה. התוצאה של ההליך הסבה לנו גאווה רבה, והסירה את החשש הגדול ביותר של הלקוח שלנו בגירושין.

הרכוש שהאישה תקבל במסגרת איזון המשאבים, יקוזז מהכתובה

הכלל הנהוג לגבי כתובה, הוא שאין כפל מבצעים. אישה הזכאית לקבל מחצית מהרכוש במסגרת חוק יחסי ממון ואיזון המשאבים, לא תקבל את מלוא הכתובה, גם אם היא זכאית כדין לקבל את מלוא הכתובה. אם סכום הנכסים שהאישה תקבל יהיה גבוה יותר מסכום הכתובה, ככלל היא לא תקבל את כתובתה, אלא הסכום יקוזז מחלקה ברכוש.

האם תביעת הכתובה תבוא אחרי או לפני הגירושין?

תביעת הכתובה היא חלק מהליך הגירושין, ואת התביעה לכתובה יש להגיש במקביל לתביעת הגט, אך הדיון בכתובה יתנהל לאחר תום ההליכים הנלווים לגירושין בין בני הזוג, בסמוך לאחר מתן הגט.

יחד עם זאת, במקרים חריגים ביותר, ובפרט במקרים של סרבנות גט (בעל שחויב לתת גט מסרב לתת אותו לאישה) הדיון בכתובה עשוי להתנהל לאלתר, ולפני הגירושין.

מה סכום הכתובה הנהוג כיום?

הכתובה כוללת את סכום עיקר הכתובה, שהוא סכום מינימלי קבוע, אותו מתחייב כל גבר לשלם לאשתו עם הגירושין. כמו כן הכתובה כוללת את סכום תוספת הכתובה, שהוא הסכום העיקרי אותו הגבר בוחר בעצמו כפי ראות עיניו. כיום המנהג של תוספת כתובה משמעותית השתרש והפך לחלק מובנה בכתובה, כך שכל גבר רשאי להחליט כמה כסף יתחייב לתת לאשתו בכתובה.

1. סכום הכתובה הקבוע

סכום הכתובה הקבוע תוקן בעבר על ידי חכמים והוא נאמד כיום בסכום שנע בין 200-2,000 ₪.

2. סכום תוספת הכתובה

סכום זה נתון לשיקול דעתו של הגבר העומד להינשא. הפרשנות המקובלת והנהוגה היא לרוב סכום ריאלי שלא יבזה את הכלה מחד ומאידך לא יהיה מופרז. לרוב הסכום נע בין  80,000-100,000 ₪.

אך הסכום הנהוג משתנה בין קהילות שונות, והוא גם תלוי בנסיבות של בני הזוג, כמו למשל הרכוש שהביאו כל אחד מבני הזוג לנישואין, רמת העושר של הגבר במועד חתימת הכתובה, הסכמי ממון שערכו בני הזוג ועוד, לכן הסכום הנהוג יכול גם לנוע בין כמה אלפי שקלים לכמה מאות אלפי שקלים.

בכל מקרה חשוב לדעת שהרבנות הראשית לא מאפשרת לכתוב בכתובה סכום הגבוה ממיליון ₪, כדי למנוע מקרים של כתובה מופרזת.

מה קורה כשסכום הכתובה גבוה בצורה חסרת פרופורציה?

הגישה הרווחת בקרב הדיינים בבתי הדין הרבניים היא שכאשר הבעל התחייב לשלם תוספת כתובה בצורה חסרת פרופורציה מבלי שיש לו מהיכן להיפרע, אין לחייב את הבעל בתשלום מלוא סכום תוספת הכתובה.

יחד עם זאת, ישנה מחלוקת האם לבטל את תוספת הכתובה המוגזמת ולחייב את הבעל בתשלום הכתובה הקבועה בלבד, או שיש לדון בסכום חלופי סביר לסכום המופרז שנכתב בתוספת הכתובה. ההלכה הרווחת בבית הדין הרבני הגדול, היא שאם הבעל התחייב בתשלום תוספת הכתובה, יש לקבוע סכום סביר חלופי, בהתאם לנסיבות

דוגמא לכך ניתן למצוא בפסק הדין בהליך 887669/1, שם התחייב גבר לשלם לאשתו סכום מוגזם ודמיוני של 18,000,000 ₪. כמובן שבבואו להתגרש, לא היה בכוחו של הגבר לעמוד בהתחייבותו חסרת הפרופורציה.

בית הדין הרבני הגדול קבע בפסק דינו, שאין לחייב את הבעל במלוא סכום הכתובה המוגזם. אך בית הדין לא ביטל את כל התחייבותו של הגבר בתשלום תוספת הכתובה, אלא פסק שיש לחייב אותו בסכום חלופי סביר של 120,000 ₪, סכום שהוגדר כסכום דמי מחייה לשנה.

איך האשם בפירוק הנישואין משפיע על הכתובה?

בשורה התחתונה, יש משמעות רבה לשאלה מי אשם בפירוק הנישואין. אם ימצא כי הבעל הוא האשם בפירוק הנישואין, האישה עשויה להיות זכאית לקבל את כתובתה, לעומת זאת אם האישה תמצא כאשמה בפירוק הנישואין, היא עלולה לאבד את זכותה לכתובה.

לכן חשוב להבין את חשיבות האשמה בגירושין, לפנות לעורך דין בעל ניסיון בתחום הגירושין ובעל ידע בהתנהלות  נכונה בגירושין בבית הדין הרבני, ולקבל את כל הזכויות המגיעות לכם או לכן.

*עודכן לאחרונה ב-17:05, 28 באוקטובר 2025.