מקרי גירושין רבים מתנהלים במלחמות, ואין זה נדיר, שאחד מבני הזוג, בוחר לנהוג בחוסר תום לב בגירושין. אך האם לחוסר תום הלב בגירושין יש השלכות? והאם זה ישפיע על חלוקת הרכוש בגירושין?
האם החוק מאפשר חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין? האם העלמת רכוש בגירושין תשפיע על אופן חלוקת הרכוש? האם גירושין לא הוגנים ישפיעו על חלוקת הרכוש בגירושין? ומתי בית המשפט יעדיף שוויון מהותי על שוויון פורמלי בחלוקת הרכוש בגירושין?
האם החוק מאפשר חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין?
חוק יחסי ממון התשל"ג-1973 קובע את הסדר איזון המשאבים, לפיו הרכוש המשותף בגירושין יחולק באופן שווה בין בני הזוג. לאופן חלוקה זה יש חריג המאפשר חלוקת רכוש לא שוויונית בגירושין, בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. לפיכך לבית המשפט סמכות לקבוע במקרים מסוימים, כמו למשל במקרים של חוסר תום בגירושין, חלוקה לא שווה של הרכוש בגירושין.
האם העלמת רכוש בחוסר תום לב תשפיע על אופן חלוקת הרכוש בגירושין?
כן העלמת רכוש יכולה להשפיע על אופן חלוקת הרכוש בגירושין. כאמור לבית המשפט יש סמכות לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני בגירושין, בנסיבות מיוחדות שיצדיקו זאת.
איזון רכוש לא משותף בגירושין
במקרים שבית המשפט נוכח לדעת שבן זוג העלים רכוש בגירושין, מדובר בנסיבה מיוחדת שיכולה להצדיק למשל החלטה לפיה נכסים נוספים שאינם נחשבים כרכוש משותף, יאוזנו בגירושין.
לדוגמא בית המשפט יכול לקבוע שנכסים שהתקבלו במתנה או בירושה יאוזנו בגירושין, למרות שאינם נחשבים לרכוש משותף, וזאת במטרה לאזן את השווי של הרכוש באופן הוגן, לאחר הברחת הרכוש.
איזון רכוש לא שוויוני בגירושין
עוד בית המשפט יכול לקבוע חלוקה יחסית שאינה באופן של מחצה על מחצה, אלא על פי יחס אחר, שיהיה הוגן בהתחשב בנסיבות של הברחת הרכוש.
איזון רכוש לפי מועד קרע מוקדם יותר בגירושין
פעמים רבות בעלי עסקים שמתגרשים, מבצעים מניפולציות שונות בעסק, מגדילים הוצאות באופן פיקטיבי ועוד, רק במטרה להקטין את שווי העסק, כך שהוא לא יחולק באופן שווה בגירושין. במקרים אלה, בית המשפט יכול בין היתר לקבוע ששווי הנכס יחושב על פי מועד מוקדם יותר ממועד הקרע, וכך לחלק את העסק באופן הוגן בגירושין.
כמו כן בית המשפט יכול לקבוע שאיזון המשאבים יתייחס למשאבים שהיו לאחד מבני הזוג במועד מוקדם יותר ממועד הקרע.
ניטול דוגמא במקרה שבן זוג מבריח דירה בגירושין שהייתה רשומה על שמו, על ידי מכירתה בסכום אפסי לבן משפחה, במטרה שהדירה לא תתחלק בגירושין, על אף שבפועל הוא ממשיך להרוויח מדמי השכירות של הדירה, ונוהג בדירה כמנהג בעלים.
בית המשפט יכול לקבוע איזון של הדירה שהייתה שייכת לבן הזוג ורשומה על שמו במועד מוקדם יותר ממועד הקרע, וכך לאזן גם את הדירה שהוברחה בגירושין.
האם גירושין לא הוגנים משפיעים על חלוקת הרכוש?
בחיי הנישואין, בני זוג רבים, פועלים כיחידה אחת. חלוקת הנטל של בני הזוג יכולה להיות שונה ומגוונת. לעיתים אחד מבני הזוג הוא זה שמפתח את הקריירה ומפרנס את הבית, ובן הזוג השני מוותר על הקריירה שלו, ובמקום זאת הוא משקיע את זמנו בגידול הילדים ובמשק הבית, וזאת במטרה לאפשר לבן הזוג שמפתח את הקריירה, לצמוח ולפרנס את הבית.
במקרים אלה, על אף ששני בני הזוג תרמו למשק הבית כל אחד בדרכו, בן הזוג שלא פיתח קריירה מחוץ לבית, נשאר ללא פוטנציאל לכלכל את עצמו לאחר הגירושין. חלוקה שוויונית של הרכוש באופן פורמלי בלבד, עשויה לפגוע בשוויון המהותי, כך שבן הזוג ללא הקריירה, או ההשכלה, יסבול מקשיים כלכליים, בעוד בן הזוג השני ימשיך לפרוח כלכלית, פריחה שלא הייתה מתאפשרת ללא בן הזוג השני.
לפיכך לבית המשפט סמכות במקרים של פערי השתכרות ניכרים מאוד, לאזן את המשאבים באופן לא שוויוני, שיפצה את בן הזוג שוויתר על הקריירה וההשכלה שלו, כך שיוכל להשתקם כלכלית, לאחר הגירושין.
האם בגידה תשפיע על חלוקת הרכוש בגירושין?
לא, בית המשפט העליון קבע מספר פעמים שבגידה אינה נסיבה המצדיקה את החלת החריג בחוק יחסי ממון הקובע חלוקת רכוש לא שוויונית. לפיכך בגידה בבן הזוג, אינה נחשבת לחוסר תום לב המצדיק פגיעה באופן חלוקת הרכוש בגירושין.
שוויון מהותי בחלוקת הרכוש בגירושין
בשורה התחתונה, חוסר תום לב בגירושין יכול להשפיע על חלוקת הרכוש בגירושין, כך שבית המשפט יקבע חלוקה שונה של הרכוש בגירושין, על מנת לאזן באופן הוגן את הרכוש, לאור חוסר תום הלב בו נהג אחד הצדדים בגירושין.
מטרת חוק יחסי ממון היא לחלק את הרכוש בין בני הזוג בצורה הוגנת. במרבית המקרים חלוקה הוגנת של הרכוש תהיה חלוקה שווה של הרכוש בין שני בני הזוג, יחד עם זאת, לעיתים חלוקה שווה של הרכוש תיצור חלוקה שאינה הוגנת באופן מהותי. במקרים אלה רשאי בית המשפט להתערב ולחלק את הרכוש בהתאם לנסיבות המיוחדות.