הודתה כי היא "לא רוצה לגנוב את הבית" ונאלצה לוותר על חלק מזכויותיה בדירה

שתי אחיות, צילה וגילה שמן*, רבו על דירה שנקנתה על ידי הוריהן ונרשמה לאחר מות האב על שם האחות צילה. לאחר מותה של האם, האחות גילה תבעה את חלקה בדירה כמגיע לה מירושת אמה המנוחה.

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו, קבע על בסיס שיחה שנערכה בין צילה לאחייניתה בה הודתה צילה כי הבית שייך לאם, כי עליה לחלוק בו עם אחותה גילה בהתאם לדיני הירושה.

האם העבירה את הדירה על שם האחות אך טענה כי מדובר בהעברה זמנית בלבד

דירת המריבה נקנתה על ידי הורים לשתי אחיות ונרשמה בתחילה על שם האחות גילה בעודה בת 10 בלבד. חלפו השנים והאב נפטר. מספר שנים לאחר מות האב, האחות גילה נקלעה לצרות כלכליות והשיבה את הדירה לאם פן תעוקל הדירה.

כעבור מספר שנים נוספות, האם העבירה את הדירה שהושבה לה, על שם צילה, וסיפרה לגילה כי מדובר בהעברה זמנית שלאחריה הדירה תוחזר לאם. לטענת גילה האם רשמה את הדירה על שם צילה מחשש מנושים שיעקלו את הדירה הרשומה על שמה.

לטענת צילה הדירה הוענקה לה במתנה, וגילה התעכבה עם הגשת התביעה עד לאחר שהאם נפטרה, למרות שידעה על העברת הדירה טרם לכך, ובכך מנעה מצילה להוכיח את טענותיה.

האחות הודתה שהבית לא שייך לה אלא לאם

בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב יפו קבע כי הגשת התביעה על ידי גילה רק לאחר מות האם, אכן מהווה עיכוב משמעותי שמקשה על בירור הטענות של האחיות, במיוחד כאשר האם נפטרה ולא ניתן לשמוע ממנה באופן בלתי אמצעי את רצונה בעניין הדירה.

יחד עם זאת השופט ליאור ברינגר הבהיר כי צילה ניהלה שיחה שהוקלטה על ידי אחייניתה בה אמרה במפורש כי היא "לא לוקחת את הבית ובורחת" ו"לא רוצה לגנוב את הבית". השופט תמה מדוע צילה מסבירה שהיא לא רוצה לגנוב וכיצד היא יכולה לגנוב מעצמה, אם הדירה שייכת לה?

השופט קבע כי צילה הודתה בשיחה שהוקלטה שהדירה אינה שייכת לה אלא הועברה אליה באופן זמני בלבד, וכי זה מספיק כדי להוכיח את הטענה של גילה שעל צילה להשיב את הדירה לאם.

לבסוף פסק השופט כי על צילה להשיב את הדירה לעיזבון האם המנוחה ולחלקה בהתאם לדיני הירושה עם אחותה גילה, וחייב את צילה בהוצאות משפט בסך 60,000 ₪.

רישום זמני של דירה במתנה

במקרים רבים אנשים רושמים דירות באופן זמני על שם קרוב משפחה, אם במטרה להתחמק מנושים או להמנע מחבות במס וכו', אך הם לא לוקחים בחשבון את המשמעויות המשפטיות במקרים של פטירה.

צוואה שתאזן את הרכוש במקרים בהם הועברה דירה במתנה לאחד היורשים, עשויה להוות פתרון פשוט למחלוקות ומאבקים עקובים מדם בבתי המשפט. יחד עם זאת, גם במקרים בהם לא נערכה צוואה, ניתן להוכיח שדירה נרשמה על שם אחד היורשים באופן זמני ולהשיבה לעיזבון.

כך גילתה אישה שסירבה להשיב לאמה דירה שנרשמה על שמה באופן זמני, ונאלצה לאחר מות האם לחלוק בה עם אחותה.

*השמות במאמר בדויים, הסיפור אמיתי לגמרי

לקריאת פסק הדין המלא ראו 11123-12-18 פלונית נ' אלמונית