התחמק מתשלום מזונות, וביקש להפחית אותם

אב שהתחמק מחובתו לשלם מזונות ילדים, ביקש להפחית את תשלום המזונות שנקבע לו. לטענתו זמני השהות עם הילדים הורחבו, ולכן אין מקום להמשיך לחייב אותו בתשלום הגבוה שנקבע בעת שהתגורר רחוק מהילדים.

השופטת דיאנה פסו-ואגו דחתה את בקשת האב, וקבעה שהיא הוגשה בחוסר תום לב, מאחר שהאב כלל לא טרח לשלם את המזונות עד כה. בנוסף ציינה השופטת, שגם אם היה עומד בתשלום המזונות, עצם הרחבת זמני השהות לבדה, לא מהווה עילה מספקת להפחתת הסכום שנפסק, ועליו להראות גם כיצד השתנו הוצאות הילדים בזמן בו הם שוהים עמו.

האב פעל בחוסר תום לב, ולכן בקשתו להפחתת מזונות נדחתה

אב שחויב לשלם מזונות בסך של 3,600 ₪ עבור שני קטינים, ביקש להפחית את סכום המזונות, בשל שינוי מהותי בזמני השהות עם הילדים. לדבריו, בעבר הצדדים גרו במרחק של 200 ק"מ, ולכן נקבעו זמני שהות מצומצמים במיוחד, בכל סופ"ש שני. כיום כשהצדדים גרים בסמיכות, האב פוגש את הילדים בין פעם לפעמיים באמצע השבוע.

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, דחה את הבקשה של האב להפחית את המזונות, וקבע שהבקשה הוגשה בחוסר תום לב, מאחר שהאב כלל לא שילם את דמי המזונות עד למועד מתן ההחלטה. השופטת דיאנה פסו-ואגו הדגישה שהאב שלא עומד בחובתו לשלם מזונות, לא יכול כעת לדרוש את הפחתתם.

עוד ציינה השופטת, כי העובדה שהאם לא פנתה לביטוח לאומי לצורך גביית המזונות, אינה עומדת לרעתה כפי שניסה האב לטעון. האחריות חלה על האב, והוא זה שהפר את חובתו. השופטת הדגישה שדי בהתנהלות זו של האב, כדי לדחות את בקשתו להפחית את המזונות.

הרחבת זמני שהות, אינה מצדיקה לבדה שינוי בתשלומי המזונות

יותר מכך, השופטת הוסיפה שבמקרה זה גם הבקשה עצמה להרחבת זמני שהות אינה מוצדקת. עצם הרחבת זמני השהות של האב עם ילדיו, לא מהווה כשלעצמה שינוי נסיבות מהותי, שמצדיק הפחתה בדמי המזונות.

לדברי השופטת גם אם היה מדובר בשינוי מהותי בזמני השהות, הוא היה משפיע רק על תשלום המזונות התלויים בזמני השהות (כמו אוכל, חשמל, מים). אך השינוי בזמני השהות לא היה משפיע על החלק הנוגע לצרכים שלא תלויים בזמני השהות של הילדים אצל האב (כמו בגדים או משחקים), ולא על ההשתתפות בהוצאות החריגות (כמו חוגים או קייטנות). במקרה זה, האב לא הוכיח שהרחבת זמני השהות, אכן הגדילה את הצרכים תלויי השהות של הילדים אצלו, באופן שיצדיק הפחתת מזונות.

בנוסף הדגישה השופטת ששינוי נסיבות שמצדיק הפחתת מזונות, צריך להיות מהותי, משמעותי ומתמשך, ולא רק שינוי זמני. במקרה זה מדובר בהחלטה זמנית בנוגע לזמני השהות, שניתנה בהתאם לטובת הקטינים, ויתכן שתשתנה בעתיד.

לאור כל זאת, השופטת דחתה את בקשת האב להפחית את המזונות, וחייבה אותו בתשלום הוצאות ההליך בסך של 3,000 ₪.

בקשה להפחתת מזונות תוגש בתום לב בלבד

כאשר אדם מבקש להפחית את המזונות שנקבעו לו, עליו לפעול בתום לב. לבית המשפט יש שיקול דעת רחב לבחון את התמונה הכוללת, לרבות התנהלות הצדדים לאורך השנים, ולקבוע האם קיימת הצדקה לדון מחדש בגובה המזונות.

במסגרת זו, יבחן בית המשפט האם הבקשה להפחתת מזונות, הוגשה בתום לב. בין היתר תיבדק התנהלות המבקש: האם שילם את דמי המזונות מאז שנפסקו? האם הקפיד על תשלומים שוטפים במועד? האם יצר חובות?

במקרה זה, האב שלא שילם את תשלומי המזונות לאורך הזמן, פעל בחוסר תום לב, ואף ניסה לגלגל את האשמה לפתחה של האם, בטענה שלא עשתה די לגביית החוב. כך גילה האב שהתחמק מתשלום מזונות לילדיו, שמי שלא משלם מזונות, לא יכול לבוא בדרישה להפחיתם.

*לקריאת ההחלטה המלאה ראו 50709-04-24 א.ב נ' נ.ה