השלכות של הפרת התחייבות להתגרש (מדריך משפטי)

ככל והמדובר בגירושין בהסכמה, הרי שאין כל בעיה, בני הזוג פותחים תיק משותף לגירושין ונקבע להם מועד לסידור הגט ו/או לחילופין, מעגנים במסגרת הסכם גירושין המעגן בתוכו את כלל הסכמות הצדדים.

ואולם, מה קורה כאשר בני זוג התחייבו להתגרש, ואחד הצדדים הפר את ההתחייבות, מה הן ההשלכות של הפרת ההסכם בין הצדדים?

האם כדאי לעשות הסכם גירושין בכל מחיר?

ככל ומי שעומד מולכם, אינו אדם שאפשרי לסמוך עליו, והצד השני הוא לא אמין, הצד שלא רצה בגירושין האלה עשוי להתחרט על ההתחייבות שנתן להתגרש, ולסרב לשתף פעולה בהתאם לאמור בהסכם בין הצדדים.

יש לקחת בחשבון כי ההחלטה להתגרש בהסכמה לא תמיד תתקבל כמובנת מאליה גם אם הדבר ירשם במסגרת הסכם הגירושין.

מה ההשלכות של הפרת התחייבות להתגרש?

ככל ואדם הפר את ההתחייבות שלו להתגרש, הצד השני יכול לתבוע את הצד המפר בפיצויים לאור הפרת ההתחייבות.

התחייבות להתגרש היא התחייבות חוזית לכל דבר ועניין, שבצד הפרתה נזקים הנגרמים לצד השני, ולכן ניתן לתבוע בגינם ולדרוש פיצוי.

יש לשים לב, כי הסמכות לדון בענייני הגירושין נתונה לבית הדין הרבני בלבד (בין בני זוג יהודים) ובית הדין יזהר מנושא 'גט מעושה' כאשר מוגשת תביעה לפיצויים, גט מעושה – גט מעושה הוא גט לא תקין שכן על הצד הנותן את הגט לעשות זאת מרצונו.

ולכן, בית הדין יפעל כך, שהוא קודם ידון בתביעת הפיצויים ורק אז ידון בנושא הגט.

נתון חשוב שיש לדעת כי במסגרת הפרת ההסכם ובהתאם להוראות חוק החוזים, כאשר המדובר בהפרת הסכם גירושין המפר את ההתחייבות להתגרש – לא ינתן סעד של אכיפת ההסכם במקרה זה.

מה ניתן לעשות ככל וצד התחרט ואינו מעוניין להתגרש על בסיסו של הסכם הגירושין שנחתם בין הצדדים?

הצר שהפר עלול להיתבע על ידי הצד הסובל מההפרה, בתביעת גירושין שלא בהסכמה שתוגש לבית הדין הרבני. ואז, ידון בית הדין הרבני בתביעה כאילו שאין הסכמה בין הצדדים להתגרש, יבחן את העילות והנסיבות, יבחן האם ניתן להשיב את הצדדים לשלום בית ואת העילות ויכריע האם לחייבו במתן גט לצד השני.

ככל והצד המפר (סרבן הגט) יקבל חיוב בגט, וימשיך בעקשנותו, ניתן יהיה להשית עליו סנקציות כדוגמת: שלילת רישיון נהיגה, צו עיכוב יציאה מן הארץ, הגבלות על חשבונות ובמקרים חמורים יותר מאסר וכיו"ב. .

האם ניתן לחייב בן זוג להתגרש אם הדבר הוסכם במסגרת הסכם גירושין?

לא ניתן הלכתית לחייב בן זוג להתגרש, ולכן, גם אם צד התחייב בהסכם להתגרש אין כל דרך לאכוף זאת, ואולם יחד עם זאת, אכן ניתן להגיש תביעה לפיצויים על ההפרה החוזית בין הצדדים.

עניין נוסף וחשוב, כי לצורך הגירושין, צריך עילה לגירושין מבחינה הלכתית, ההסכמה כשלעצמה להתגרש בהסכם גירושין אינה מהווה עילת גירושין אם אחד מהצדדים הפר את ההסכם וסירב להתגרש.

עילת גירושין נקבעת על פי כללי הדין הדתי, ניתן כמובן להגיש בקשה משותפת לגירושין לאור ההסכם ולבקש סידור גט כל עוד הדבר נעשה בהסכמת הצדדים, ופועל יוצא מכך, בית הדין לא יכול לחייב אדם להתגרש, למעט אם ישנה עילה לגירושין.

לסיכום, תמיד עדיף להתגרש בהסכמה על פני גירושין שלא בהסכמה, אין השוואה כלל בין הזמן שיידרש לצורך הגעה להסכמות לבין הזמן הארוך והמתיש והיקר שתבזבזו לניהול הליכים.

במקביל לכך, יש לקחת בחשבון כי צד שיסרב להתגרש בסופו של דבר לא ניתן יהיה לכפות עליו את הגירושים ואולם במקביל לכך ניתן יהיה לתבוע אותו על הנזקים בגין הפרת ההסכם ולנהל הליך תוך הגשת תביעה שלא בהסכמה להתגרש.