העסק יתחלק בגירושין, הבעל המאיים ישלם את החובות

גבר שניהל עסק תכשיטי יוקרה, הסתכסך עם אשתו, והשניים ניהלו הליך גירושין. האישה ביקשה מצד אחד לחלק את העסק המשותף בין השניים באופן שווה, ומצד שני שלא לחלק את החובות שצבר העסק.

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קיבל את בקשת האישה, לאור האימה, הלחץ והטרור הפסיכולוגי שהטיל עליה הגבר משך הנישואין, וקבע שיש לנהוג על פי החריג לחוק יחסי ממון, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש, במקרים חריגים.

האיש זייף את חתימת אשתו על השיקים שמסר לספקים

בני זוג שהיו נשואים במשך 15 שנה והביאו לעולם 4 ילדים, הסתכסכו ביניהם וביקשו לאזן את הרכוש. האיש ניהל מספר עסקים למכירת תכשיטי יוקרה, שהיו רשומים על שמו, אך נרכשו על ידי בני הזוג במהלך הנישואין.

במהלך השנים, האיש נקלע לחובות רבים במסגרת עסקי התכשיטים. לכיסוי החובות השתמש האיש בשיקים על שמה של האישה, ללא כל כיסוי, וללא ידיעתה, כשהוא מזייף את חתימתה. האישה נאלצה פעם אחר פעם להשתמש בחסכונות שלה על מנת לכסות את השיקים, ולמנוע את הגבלת החשבון שלה.

בנוסף חלק מבתי העסק נמכרו לקראת הפרידה לאחיו של האיש, ללא ידיעת האישה, במטרה למנוע את חלוקת בתי העסק באופן הוגן בגירושין.

האישה ביקשה לחלק את הרכוש באופן לא שוויוני

האישה פירטה באריכות על התנהגותו האלימה של האיש, אותה לקח לה זמן לזהות. לטענתה האיש נהג כלפיה באלימות מילולית וכלכלית, הטיל עליה אימה משך שנות הנישואין, הסית כנגדה את הבן הבכור, כלא אותה מחוץ לביתה, כלא אותה בתוך ביתה וסירב לאפשר לה לצאת לעבודתה, ואף איים על חייה.

לכן ביקשה האישה לחלק את הנכסים בהתאם לחריג להסדר איזון משאבים, המאפשר חלוקה לא שוויונית של הרכוש במקרים חריגים.

וכך האישה ביקשה מצד אחד לחלק את העסקים באופן שווה, לרבות העסקים שאינם רשומים עוד על שם האיש, ומצד שני לא לשאת בנטל החובות שצבר האיש, ולא לחלק את הפנסיה והזכויות הסוציאליות שצברה מעבודתה.

"הכתובת על הקיר, תקליטי אותי, אני רוצח אותך"

בית המשפט לענייני משפחה באשדוד קיבל את טענות האישה בדבר התנהלותו האלימה של האיש כלפיה, שגובתה בראיות.

כך למשל נקבע שהאיש עצמו הודה בכך שהוא השתמש בשיקים של האישה ללא ידיעתה וללא הסכמתה. עוד האישה הציגה הודעות מאיימות ששלח האיש, באחת מהן אף נכתב לה במילים אלו ממש: "הכתובת על הקיר, תקליטי אותי, אני רוצח אותך".

על אף כל זאת ציין בית המשפט, שהאישה הקפידה לשמור על הקשר בין הילדים הצעירים לבין אביהם, וזאת בעוד האיש נהג להסית את הבן הבכור כנגד אימו.

התנהלותו האלימה של האיש כנגד האישה, משך כל הנישואין, אותה ניתן לראות גם לאחר הפרידה, וגם בבית המשפט ממש, הובילה לכך שהאישה חששה מהאיש, ולא יכלה לסרב להוראות האיש בדבר החובות שצבר, מתוך פחד, ולא מתוך בחירה.

לאור התנהלותו האלימה של האיש, החובות לא יתחלקו בגירושין

סגנית הנשיא השופטת ענת אלפסי, פסקה ראשית שהעסקים, לרבות העסקים שנרשמו על שם האח, ונמכרו לו במחיר מופחת מערכם האמיתי, יתחלקו בין בני הזוג באופן שווה, בהתאם לשווי המוערך שלהם.

בעניין החובות סגנית הנשיא עמדה על כך, שאמנם ככלל חובות הנצברים בתקופת הנישואין, הם משותפים לבני הזוג, בפרט כשמדובר בחובות על עסק המשמש את בני הזוג למימון חייהם המשותפים, אך כשמדובר בבן זוג שיוצר חובות באופן לא אחראי, ומזייף מסמכים של בן הזוג השני לצורך פריעת החיוב, בית המשפט לא יאפשר זאת ולא יחייב את בן הזוג בחובות אלו.

לפיכך פסק בית המשפט, שלאור הלחץ והטרור הפסיכולוגי שהפעיל האיש על האישה לפרוע את חובותיו, וזיוף חתימותיה על השיקים כשהיא אינה יכולה לבטלם, החובות שהוטלו על האיש, לא יתחלקו בגירושין.

עוד הוסיף בית המשפט, שלאור כך שהאישה פרעה חלק מהחובות באמצעות חסכונות וכספי קופות הגמל שלה, כשהיא לא חופשיה להתנגד לדרישות האיש, אין מקום לקחת גם את כספי הפנסיה המועטים שנשארו לה ולחלק אותם באופן שוויוני. לפיכך פסק בית המשפט, שכספי הפנסיה של האישה, לא יתחלקו גם הם בגירושין.

החריג לחוק יחסי ממון המאפשר איזון לא שוויוני של הרכוש המשותף

על פי חוק יחסי ממון, כלל הרכוש שצברו בני הזוג בנישואין, יתחלק באופן שווה. אך לכלל זה יש חריג, במקרים חריגים בהם רואה בית המשפט לנכון לקבוע חלוקה שאינה מחצה על מחצה.

כך במקרים בהם בן זוג מבריח נכסים, ומעביר אותם על שמו של אדם אחר, לפני הגירושין, במטרה שלא לחלק אותם באופן שווה, או במקרים של התנהלות בן הזוג, שיש לה קשר סיבתי לרכוש הנידון, כמו בעל הנוהג באלימות, ומונע מאשתו את האפשרות לסרב לצבור חובות.

כך גילה בעל שהטיל אימה על אשתו וזייף את חתימותיה על שיקים שלה, שלמרות שהעסק המשותף יתחלק בגירושין, החובות שהוא צבר בעסק המשותף, לא יתחלקו בגירושין.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 27314-07-19 האישה נ' האיש