לייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 077-9974772

העלבה בציבור – מהי?

h

העלבה בציבור היא סיטואציה מביכה ולא נעימה, לעיתים יכולה להיות פוגעת למדי אך חשוב להבדיל בין העלבה בציבור לבין הוצאת דיבה או לשון הרע.

2

הוצאת לשון הרע או הוצאת דיבה היא פרסומה ברבים של התבטאות משפילה ופוגענית, כאשר מדובר על אקט מתוכנן, אשר גם אם בוצע ללא כוונה לפגוע, קיים בו אלמנט של תכנון. מרכיב הפרסום בעוולות אלו הוא מרכזי, כאשר המפרסם יודע היטב, את היקף האנשים שייחשפו לפרסום.

אדם המעליב בציבור אדם אחר, אינו מתכוון לפרסם את האמירה ולמעשה, לא קיים כאן אלמנט הפרסום במובן של לשון הרע. המעליב זורק הערתו אל חלל האוויר, בסיטואציה ציבורית מסוימת, אשר בה יכולים להיות נוכחים מספר בודד של אנשים או מספר גדול יותר.

לעומת זאת, לשון הרע או הוצאת דיבה, הן התבטאויות המתפרסמות באמצעי התקשורת השונים: עיתון, אינטרנט, טלוויזיה וכולי.

קבלת פיצוי בגין העלבה בציבור

מוכרת בחנות לכלי בית, פגעה בנו וצעקה ברחבי החנות כי אנחנו לקוחות לא סבלניים, נציג שירות בדוכן בקניון, דיבר אלינו לא יפה והעיר הערות מעליבות.

האם נוכל לקבל פיצוי בגין העלבה בציבור?

באופן עקרוני, נוכל להגיש תביעה לפיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה לנו, רצוי בבית המשפט לתביעות קטנות. הסיכוי לקבלת פיצוי כספי משמעותי, אינה גדולה במיוחד, אלא במקרים חריגים למדי, בהם הנסיבות היו פוגעניות במיוחד.

בפועל, כדאי לפנות במכתב נוקב אל המנהל האחראי או אל המרכז לתלונות הציבור, ולפרט את אשר אירע, לדרוש קבלת התנצלות ופיצוי.

חברות המכבדות את עצמן, יתנצלו בפני הפונה, לכל הפחות ואף יציעו פיצוי כספי, הנחה לרכישה בחנות וכיו"ב.

הוצאת דיבה  – מתי?

בתי המשפט, בבואם לפסוק בתביעות של הוצאת דיבה, בוחנים את האמירה והפרסום ובודקים האם אלו נכללים בהגדרת לשון הרע על פי החוק.

בתביעות הוצאת דיבה או לשון הרע, הטלת אחריות על הנתבע, אין פירושה בהכרח כי התובע הוכיח שנגרם לו נזק בשל הפרסום.

נטל ההוכחה המינימאלי על התובע, לשם קבלת התביעה, הוא כי הפרסום היה עלול לפגוע בו ולגרום לו לנזקים.

העובדה כי התובע אינו יכול להוכיח את נזקיו או כי לא נגרמו לו בפועל נזקים, אינה משנה את אי חוקיותו של הפרסום, אשר ייתכן וגרם לנזק או יכול היה לגרום. על כן, יכול בית המשפט לקבוע כי הנתבע יפצה את התובע, גם במקרים אלו.

לשון הרע – הגשת תביעה

הגשת תביעה בגין העלבה בציבור, היא אפשרית אך סיכוייה להתקבל, אינם גבוהים. דרך הפעולה הכדאית יותר, היא כתיבת מכתב תלונה לגורמים בכירים בחברה, אשר בה מועסק העובד שהעליב, במסגרתו נדרוש התנצלות רשמית ופיצוי.

במקרים של הוצאת דיבה או לשון הרע, ראוי להגיש תביעה, אך גם כאן, יש לשקול היטב את הסיכויים לקבלת התביעה:

1. עמדת הפסיקה : בתי המשפט אינם נוקטים בגישה מחמירה, כפי שהיה ראוי, בתביעות לשון הרע. הסיבה לכך אינה נובעת מהעדר סימפטיה לרגשות התובעים שנפגעו, אלא בשל חשיבותו של חופש הביטוי והרתיעה מקביעת גבולות לו.

פירושו של דבר הוא כי יש טעם בהגשת תביעות חזקות, אשר  בהן גרם הפרסום לנזקים משמעותיים או כי פוטנציאל הפגיעה של הפרסום הוא ברור, כך שבית המשפט לא יוכל לדחות את התביעה.

2. הגנות לנתבע : חוק איסור לשון הרע קובע מספר סייגים להטלת אחריות בגין לשון הרע: פרסומים מותרים, הגנת תום הלב והגנת אמת הפרסום.

טרם הגשת תביעה, כדאי כי עורך הדין יבחן היטב את הסיכויים של טענות ההגנה להתקבל.

3. תקדימים : תביעות לשון הרע אשר מתקבלות ומזכות את התובע בפיצוי כספי גבוה, אינן רבות, אך כאשר נסיבות המקרה שלפנינו, דומות או זהות לפסקי דין קודמים, בהם זכה התובע, הרי שסיכויי התביעה להתקבל, גבוהים.

יש להדגיש כי בבואו של בית המשפט לקבוע האם הפרסום היה פוגעני או אם לאו, אין הוא נותן משקל לאופיו של התובע, אלא בוחן הוא את הפרסום בעיני "האדם הסביר" ובודק האם בנסיבות המקרה, סביר להניח כי כל אדם אחר היה נפגע.

פיצוי ללא הוכחת נזק

סמכותם של בתי המשפט לפסוק לתובעים בגין הוצאת דיבה או לשון הרע, פיצוי כספי, ללא הוכחת נזק, מגדילה משמעותית את הסיכויים של תביעה להתקבל.

עם זאת, יודגש כי בתי המשפט אינם משתמשים בסמכות זו לעיתים קרובות, אלא רק בתיקים בהם פוטנציאל הפגיעה של הפרסום הוא כה ברור ומזעזע, עד כי הקושי של התובע להוכיח את הנזק, מתגמד לחלוטין.

לכוונת המפרסם ולהתנהגותו לאורך כל ההליך, יש השפעה גדולה על הכרעתו של בית המשפט ועל גובה הפיצוי. אם המפרסם פרסם התנצלות כנה והתנהלותו אכן מעידה, כי אין המדובר בנוהל, אלא בטעות חד פעמית שתוקנה, יתחשב בכך בית המשפט בהכרעתו.

העלבה בציבור היא סיטואציה לא נעימה, לעיתים מביכה ופוגעת, אך אין בה כדי הוצאת לשון הרע או הוצאת דיבה. אלמנט הפרסום הוא תנאי מרכזי לקיומן של עילות אלו והוא אינו מתקיים במקרה של העלבה בציבור.

במקרים רבים הוצאת לשון הרע מתקיימת תוך כדי פגיעה בפרטיות של אדם.

סעיף 2 לחוק הגנת הפרטיות, קובע מהי פגיעה בפרטיות. יש לציין כי החוק מאפשר למגישי תביעות בגין פגיעה בפרטיות, לקבל פיצוי כספי ללא הוכחת נזק. הדבר אמנם נתון לשיקול דעתו של בית המשפט אך כאשר הפגיעה בפרטיות הינה חמורה וברורה, רבים הסיכויים שהתובע יזכה לפיצוי גם כאשר לא הוכח הנזק.

עו"ד עדי כרמלי, בעל מוניטין בתחום דיני המשפחה בישראל. המשרד מעניק מגוון שירותים: ליווי בהליכי גירושין, אסטרטגיות בניהול תיקי משפחה מורכבים ועוד.
פנייה לייעוץ אישי



כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:גביע.



אין במאמר זה ובאתר רוצה להתגרש בכלל משום המלצה, דעה משפטית או ייעוץ משפטי או תחליף לכך; יחד עם זאת, התוכן באתר רוצה להתגרש לא מתיימר להיות מדויק ו/או מקיף ו/או עדכני, ויש להבין שמידע משפטי מטבעו מתיישן. מבקר שבוחר להסתמך על האמור באתר רוצה להתגרש עושה זאת באחריותו המלאה ועל דעת עצמו בלבד!
2 h
פנייה לייעוץ אישי

שם ושם משפחה *

מספר טלפון *

נושא הפנייה

כדי למנוע ספאם, אנא בחר מהתמונות:משאית.




פרטי יצירת קשר:

יגיע כפיים 2, תל אביב טלפון: 077-9974772
לייעוץ ראשוני ללא התחייבות: 077-9974772

מידע חשוב נוסף