טובת ההורה היא לא הסיבה לשינוי הסכם גירושין

בני זוג שערכו הסכם גירושין, חילקו את זמני השהות באופן לא שווה, בהתאם לעבודת האב. על האב הושתו גם דמי מזונות גבוהים יחסית, והוא ויתר על חלקו בדירה. כעבור מספר שנים ביקשו ההורים לשנות את ההסכם, כל אחד מהם לפי רצונו.

בית המשפט לענייני משפחה בקרית גת קבע שלא התרחש כל שינוי נסיבות המצדיק את שינוי ההסכם, מחק את תביעת האב שממילא לא יכול היה לעמוד בשינוי ההסכם שהוא עצמו הציע בשל עבודתו, וקבע בתביעת האם שהסכם הגירושין לא ישתנה על פי טובת האם, אלא רק על פי טובת הילדים.

ביקשו לשנות את הסכם זמני השהות ללא כל סיבה מוצדקת

בני זוג ערכו הסכם גירושין כולל, בו קבעו חלוקת זמני שהות מצומצמת יחסית עם האב, עובד משמרות, שנאלץ להסדיר את משמרותיו בכל חודש בחודשו.

על פי ההסכם נקבעו עקרונות כלליים הקובעים שהייה של הקטינות אצל האב במשך יומיים משתנים בשבוע, עם לינה של לילה אחד לפחות באמצע השבוע, ובנוסף לינה בסוף שבוע אחד לפחות בכל חודש. בנוסף הסדירו בני הזוג בהסכם את מזונות הקטינות. בחלוקת הרכוש ויתר האב על כל זכויותיו בדירת המגורים, והאם ויתרה על חלקה בזכויותיו הסוציאליות של האב.

האב ביקש לקיים זמני שהות שהוא לא יכול לעמוד בהם

כארבע שנים לאחר שנחתם הסכם הגירושין, הגישו בני הזוג תביעות הדדיות זה כנגד זה. האב הגיש תביעה לזמני שהות שווים, על אף שלא היה בכוחו ליישם זמני שהות שווים, בשל אופי עבודתו. האם הגישה במקביל גם היא תביעה לשינוי של זמני השהות הקיימים.

בתביעת האם, היא דרשה שהאב יקיים זמני שהות רחבים יותר, הכוללים שני לילות באמצע השבוע ולינה בכל שבת שניה. בנוסף האם גם ביקשה לקנוס את האב על הפרה של כל אחד מזמני השהות החדשים, אותם היא מבקשת לקבוע כיום, בניגוד ליכולתו של האב.

בית המשפט לענייני משפחה בקריית גת הורה על מחיקת תביעת האב, שלא הייתה אפשרית ליישום על פי דברי האב בעצמו, והחל לדון בתביעתה של האם לשינוי זמני השהות. בדיון בתביעתה של האם, קבע בית המשפט שאין כל עילה לשנות את הסכם הגירושין שנחתם ואושר על ידי בית המשפט, ושתביעתה מתמקדת בהשפעות של ההסכם עליה, ולא על הקטינות וטובתן.

האם מבקשת לשנות את ההסכם כשהיא מודעת שהאב לא יכול ליישמו

בית המשפט הוסיף שהאם מבקשת לשנות את ההסכם תוך שהיא מודעת לכך שהאב לא יכול ליישם אותו בעקבות עבודתו, ושזו הסיבה בגינה נחתם ההסכם כפי שהוא מלכתחילה. בית המשפט אף רמז כי מטרתה של האם היא להגדיל את סכומי הכסף אותם תזכה לקבל מהאב, בעקבות בקשתה לאכוף את זמני השהות, שברור שהאב לא יכול לקיימם, באמצעות קנסות כספיים.

השופט בן שלו עמד על כך שהסכמי זמני השהות שזורים יחד עם כלל השיקולים הכלכליים בהסכם הגירושין, לרבות המזונות הגבוהים שנקבעו, והוויתור של האב על זכויותיו בדירה, באופן שלא ניתן להפרידם. האם אינה יכולה בשל גחמתה כיום, לשנות את זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין, מבלי לבחון את כל השיקולים הכלכליים שנערכו בעת עריכת ההסכם.

לפיכך קבע בית המשפט כין אין לשנות את זמני השהות שנקבעו בהסכם הגירושין, כחלק מהמארג הכולל של ההסכם. יחד עם זאת, לאור הטענות ההדדיות של בני הזוג על הפרת זמני השהות, קבע השופט מנגנון קנסות הדדי על הפרת זמני שהות, בגין הפרה של זמני השהות הקבועים בהסכם המקורי.

הסכם גירושין ישתנה בשל שינוי נסיבות מהותי

שינוי הסכם גירושין ללא הסכמה של בני הזוג, בפרט כשמדובר בהסכם גירושין כולל המאגד את הסכמות ההורים בשלל נושאים השזורים זה בזה, יכול להתרחש, במקרה של שינוי נסיבות מהותי. שינוי נסיבות מהותי, יתקיים במקרה של שינוי פתאומי שלא ניתן היה לצפות אותו בעת כריתת ההסכם.

כשאין כל שינוי נסיבות בחיי הקטינים או בנסיבות של ההורים, ונראה כי כל מטרת השינוי היא חרטה של ההורים על הסכמותיהם, בית המשפט לא ישנה את הסכם הגירושין. כך גילו הורים לשתי קטינות, שהסכם הגירושין שערכו לא ישתנה בשל טובת ההורה, אלא רק כאשר יש שינוי נסיבות מהותי הפוגע בטובת הקטינות.

לקריאת פסק הדין המלא ראו 14575-05-23 י.ש.ב נ' ת.ח