קיבלתם פסק דין מבית הדין הרבני ואתם מבקשים לדעת מהי סמכותו של בג"צ בהחלטה שקיבלתם לידיכם? סקרנו עבורכם במאמר זה את מה שחשוב לדעת על סמכות בית הדין הרבני ועל סמכות בג"צ בהחלטותיו.
מהי סמכות בית הדין הרבני?
בית הדין הרבני האזורי הינו רשות שיפוט עצמאית שבסמכותו הבלעדית ענייני גיור וענייני נישואין וגירושין. בנוסף, לבית הדין הרבני סמכות מקבילה בכל העניינים הכרוכים בנישואין (כגון משמורת ילדים, איזון רכוש בין בני הזוג וכו').
במקרים בהם אדם מבקש להגיש ערעור על החלטת בית הדין הרבני האזורי, הוא רשאי לפנות לבית הדין הרבני הגדול לערעורים המשמש כערכאת הערעור המוסמכת.
המתח בין הערכאה האזרחית לערכאה הדתית
המתח בין הערכאה הדתית של בתי הדין הרבניים לבין הערכאה האזרחית של בתי המשפט הוליד את מירוץ הסמכויות בין בית הדין הדתי לבית המשפט לענייני משפחה, לפיו הצד שהגיש ראשון את התביעה הוא שיזכה לבחור באיזו ערכאה ידון העניין, כל עוד מדובר בעניין שנמצא בסמכות מקבילה.
ההבדל בתוצאות ההליך בין הערכאה הדתית ובין הערכאה האזרחית יכול להיות ניכר, על אף שבית הדין הרבני כפוף לדין האזרחי בחלק מהנושאים הכרוכים בגירושין, הפרשנות שם לעיתים היא שונה ומצמצמת.
נשאלת השאלה האם בג"צ יכול להכריע את המתח הזה ולשנות בהתאם לראות עיניו את פסיקת בית הדין הרבני? התשובה לכך היא בשלילה, בג"צ אינו רשאי להתערב בפסקי דין של בית הדין הרבני בהם הוא היה פוסק אחרת, אלא הוא רשאי להתערב בפסקי הדין רק בהתאם לסמכותו בחוק.
מהי סמכות בג"ץ בהחלטות בתי הדין הרבני?
הכלל המנחה הוא כי בג"צ לא יתערב בהחלטות בתי הדין הרבניים, פרט למקרים חריגים ביותר, שכן הוא לא מכהן כערכאת ערעור על בית הדין הרבני, כפי שנפסק פעמים רבות:
" בתי הדין הרבניים, כבתי הדין הדתיים המוכרים האחרים, הם רשות שיפוט עצמאית בכל נושא ועניין הבא בגדר סמכותם. במסגרתם תתברר המחלוקת עד תום ושם תוכרע, כי זה רצון המחוקק.אנו, כבית-משפט גבוה לצדק, איננו משמשים ערכאת ערעור על החלטותיו של בית הדין הרבני הגדול, בין אם מקובלות הן עלינו מבחינת העקרונות או התוצאה ובין אם לאו" (בג"צ 1923/91)
למעשה, התערבות בג"צ בהחלטות בית הדין הרבני, תעשה במקרים חריגים ביותר, בהתאם להוראות סעיפים 15(ג) ו-15(ד)(4) לחוק יסוד: השפיטה.
מה הם הגורמים להתערבות בג"ץ בהחלטות בית הדין הרבני?
הגורמים להתערבות בג"צ בהחלטות של בית הדין הרבני הן מקרים חריגים ביותר כמפורט להלן:
- חריגה מסמכות – מקרים בהם יקבע כי ההחלטה לא הייתה נתונה לסמכות בית הדין הרבני.
כך למשל תביעת מזונות קטינים אינה נמצאת בסמכות מקבילה של הערכאות השיפוטית. היא תוגש לבית הדין הרבני רק בהסכמת הצדדים. אם תוגש לבית הדין הרבני ללא הסכמת הצדדים, ניתן יהיה לערער עליה לבג"צ בטענה של חוסר סמכות עניינית לדון במקרה ללא הסכמת בני הזוג.
- סטייה מהוראות חוק – במקרים בהם בית הדין הרבני סטה מהוראות הדין. כך למשל במקרים בהם בית הדין הרבני פסק בתביעת איזון רכוש בין בני זוג נשואים, שלא בהתאם לחוק יחסי ממון בין בני זוג.
- פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי – במקרים בהם בית הדין הרבני פגע בעיקרי הצדק הטבעי. כך למשל במקרים בהם נפל פגם בזכות הטיעון של אחד הצדדים, זכות גילוי מסמכים, התראה על קיום ההליך וכדומה.
- סעד מן הצדק – במקרים בהם בג"צ נוכח כי נדרש סעד למען הצדק, והסמכות אינה נתונה לבית משפט או בית דין אחר.
האם המגמה של בג"צ כיום היא להתערב בהחלטות בית הדין הרבני?
בעבר נראה כי מגמת בג"צ הייתה להתערב בפסיקות בית הדין הרבני מה שיצר חיכוך רב בין הערכאות. בשנים האחרונות ניכר כי בג"צ נוטה לצמצם את התערבותו בפסיקת בית הדין הרבני, כך למשל בג"צ לא התערב בפס"ד "הבוגדת" המפורסם בו בית הדין הרבני הגדול לערעורים פסק כי תשלל זכותה של אישה שבגדה בדירת המגורים.
אף על פי כן, בפסק דין שניתן ביוני 2021 בדיון בהרכב מורחב שהתקיים על פסק דין "הבוגדת", ההרכב המורחב הפך את פסיקת בג"צ הקודמת, התערב בפסיקת בית הדין הרבני הגדול, זיכה את האישה בזכויתיה בדירה והעביר מסר שימשיך לפקח על החלטות בית הדין הרבני, בהתאם לסמכותו הקבועה בחוק השפיטה.
התערבות בג"ץ בהחלטות בית הדין הרבני רק במקרים חריגים
בשורה התחתונה, לא בנקל יתערב בג"צ בהחלטות בית הדין הרבני, אלא במקרים חריגים במיוחד, כאשר הייתה חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק, פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי או שנדרש סעד מן הצדק.
עורך דין לענייני משפחה יסייע לכם במקרים בהם קיבלתם פסק דין מבית הדין הרבני ואתם מבקשים לדעת האם לבג"צ סמכות להתערב בתוצאותיו.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר