האם הזרעה מלאכותית מחייבת את האב במזונות? (מדריך משפטי)

עם ההתקדמות הטכנולוגית, הזרעה מלאכותית הפכה ליותר ויותר נפוצה, ואפשרה לרבים להגשים את חלומם ולהביא ילד לעולם. עם השינוי המבורך, החלו לעלות סוגיות משפטיות מורכבות הנוגעות לחובת האב במזונות ילדיו מהזרעה מלאכותית.

מה זה הזרעה מלאכותית? מי הוא האב של הילד שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית? האם הזרעה מלאכותית מתורם זר תפטור את הבעל ממזונות בגירושין? והאם תורם הזרע הזר יהיה חייב בתשלום מזונות הילד?

מה זה הזרעה מלאכותית?

הזרעה מלאכותית היא שיטה להתעברות באמצעות הזרקה של זרע לתוך רחם האישה. בשיטה זו נלקחת דגימת זרע מזרעו של בן הזוג או מתרומת זרע קפואה. הזרע עובר השבחה, במהלכה נבררים הזרעים המתאימים ביותר, לאחר מכן דגימת הזרע המושבחת מוזרקת לרחם האישה באמצעות קטטר ייחודי בתקופת הביוץ של האישה.

הזרעה מלאכותית יכולה להתבצע במקרים של בעיות פוריות אצל האישה, בעיות באיכות הזרע של הגבר, במקרים של זוגות חד מיניים המבקשים להביא ילד לעולם, במקרים של נשים המבקשות להיות אימהות יחידניות ועוד.

כיצד נקבעת אבהות במקרה של ילד שנולד כתוצאה מהזרעה מלאכותית?

הזרעה מלאכותית יכולה להתבצע מזרעו של הבעל, ובמקרה זה שאלת האבהות אינה עולה, שכן הוא אביו הביולוגי של הילד. יחד עם זאת, ישנם מקרים בהם תרומת הזרע מתבצעת מתורם זר. במקרים אלה, האבהות תקבע בהתאם לאמור להלן:

• בני זוג נשואים – ככלל הבעל נקבע באופן אוטומטי כאבי הילד של האישה היולדת.
• בני זוג שאינם נשואים – בן הזוג יכול להצהיר על אבהותו בסמוך למועד הלידה ועד שנה מהלידה באמצעות טופס הצהרת אבהות.
• אם רווקה יחידנית – לא תקבע אבהות לילד. אם מדובר בתרומת זרע לא אנונימית, האב יכול להצהיר על אבהותו בהסכמת האם, או לתבוע אבהות באמצעות בית המשפט, בהעדר הסכמה.
• בנות זוג חד מיניות – לא תקבע אבהות לילד. בת הזוג יכולה להרשם כהורה באמצעות צו הורות פסיקתי, לאחר לידת הילד ועד שנה מהלידה. אם מדובר בתרומת זרע לא אנונימית, האב יכול להצהיר על אבהותו בהסכמת האם היולדת, או לתבוע אבהות באמצעות בית המשפט, בהעדר הסכמתה.

האם הזרעה מלאכותית מתורם זר פוטרת את הבעל ממזונות בגירושין?

ככלל, כאשר ילד נולד לאישה נשואה, הבעל נרשם כאבי הילד, מבלי שתתבצע בדיקה האם מדובר בילדו הביולוגי. יצוין שבמקרה של הזרעה מלאכותית אצל בני זוג נשואים, שני בני הזוג נדרשים לחתום על טופס הסכמה להזרעה מלאכותית, הכולל את הסכמתם שהילד שייוולד יחשב לבנם לכל דבר ועניין לרבות לעניין מזונותיו. לפיכך הכלל הוא שהזרעה מלאכותית מתורם זר לא תפטור את הבעל ממזונות בגירושין.

יחד עם זאת, במקרים בהם הבעל לא הסכים להזרעה המלאכותית מתורם זר, ואין חשש לממזרות שכן ברור כי ההתעברות נולדה כתוצאה מהזרעה מלאכותית, הבעל יכול לטעון כי הוא אינו אבי הילד, ולבקש לערוך בדיקת אבהות, ולפטור אותו בהתאם מחובת המזונות.

חשוב לציין שמדובר בנושא מורכב ביותר, שכן גם במקרים בהם אין הסכמה כתובה, יתכן כי תספיק גם הסכמה שבהתנהגות, כדי לחייב את הבעל במזונות. למשל, במקרים בהם לאחר שנודע לו שהילד אינו שלו, הוא המשיך לגדל את הילד, ולספק את צרכיו.

בנוסף על פי הפסיקה, ניתן לחייב גם בן זוג ידוע בציבור, במזונות ילדים שנולדו לאישה מהזרעה מלאכותית מתורם זר, אם הוא הסכים להליך ההזרעה, לרבות הסכמה בדיעבד.

האם תורם הזרע חייב בתשלום דמי מזונות?

תורם זרע אנונימי, לא יהיה חייב בתשלום דמי מזונות, שכן אין יודעים מי הוא תורם הזרע. לעומת זאת, תורם זרע מוכר, עשוי בהחלט להיות חייב בתשלום דמי מזונות. בפסיקה נקבע כי תורם הזרע המוכר, בהיותו האב של הילד יהיה חייב במזונות הילד, גם אם הוסכם בין ההורים כי הוא אינו חייב במזונות, שכן המזונות משולמים לטובת הילד, וההורים אינם יכולים להתנות על כך.

יחד עם זאת, במקרים בהם הוסכם בין ההורים על תרומת זרע בלבד, נפסק כי תורם הזרע, יהיה חייב רק במזונות ההכרחיים של הילד, מדין צדקה. כלומר, נטל המזונות על האב תורם הזרע, עשוי להיות מופחת.

חובת המזונות החוקית של אב לא ביולוגי

בשורה התחתונה, במקרה של תרומת זרע, זהות האב אינה נקבעת בהכרח על פי הקשר הביולוגי בין הילד לאב, אלא על פי הקשר החוקי.

ככל שתרומת הזרע היא אנונימית, תורם הזרע לא יוגדר כאבי הילד, והאב או ההורה החייב במזונות, יהיה בן או בת הזוג של האם היולדת, אלא במקרים בהם לא הייתה הסכמה לתרומת הזרע. לעומת זאת במקרים שתורם הזרע אינו אנונימי, הוא עשוי להיות חייב במזונות הילד, מכוח חובתו כאביו הביולוגי של הילד.

לפיכך, חשוב לבחון את כל השיקולים המשפטיים בטרם בוחרים לעבור הליך של הזרעה מלאכותית, ובטרם מחליטים לבחור בתרומת זרע אנונימית או מתורם מוכר.