האם סבא וסבתא זכאים לזמני שהות עם הנכדים? (מדריך משפטי)

סבא וסבתא הם חלק מתא משפחתי, כיום יש להם משמעות אמיתית בחיי הילדים, והם חלק בלתי נפרד מגידולם.

ישנם מקרים בהם אחד מהצדדים מונע קיומם של הסדרי שהות עם הנכדים ו/או כאשר בנם או בתם של הסבא והסבתא בעצמם מונעים קיומו של קשר בשל סכסוך, או חלילה במקרה פטירה כאשר ההורה שנותר בחיים מסרב לתת להורי הנפטר לראות את נכדם.

האם זכאים סבא וסבתא לזמני שהות עם נכדיהם במקרה של פטירת בנם/בתם?

מקרה שהיה כך היה, במלחמת חרבות ברזל, נרצח אב בפסטיבל נובה, והאישה הוציאה מכתב התראה להוריו של הנרצח שהוא אבי ילדיה, ובישרה להם כי הם לא יראו את נכדיהם ודרשה מהם שלא להתקרב אליהם יותר – הצדדים כאמור גרושים.

בעניין זה קובע מפורשות חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות התשכ"ה – 1965 קובע כי בית המשפט יוכל לתת הוראות בעניין הקשר בין הסבים והקטינים, כאשר אחד מהוריו של הקטין נפטר. במצב כזה זו זכותם הטבעית של הסבים לקיים קשרים עם הנכדים – ילדי הנפטר.

המדובר בזכות חשובה מאוד, כאשר שמירת קשר עם משפחת המוצא של הנפטר, הינה אנושית ונדרשת, ואף משרתת גם את טובת הנכדים שיזכו להכיר את המשפחה המורחבת של אביהם ו/או אמם.

האם זכאים סבא וסבתא לזמני שהות עם נכדיהם במקרה של גירושין ו/או במקרה של סכסוך משפחתי בין בנם או בתם?

כיום קיימת הכרה לסבא וסבתא ובחשיבות הקשר בין הנכדים לאחר גירושין, בעבר היה מקובל כי אין לסבא וסבתא כל מעמד משפטי וכי האב והאם רשאים לפעול כריאות עינם בעניין גידול ילדיהם. כיום המצב השתנה.

הפסיקה והחוק השתנו מהותית בעניין הסדרי שהות של סבא וסבתא עם נכדיהם, במסגרתם קיבלה הזכות לקשר בין נכדים לסבתא וסבתא הכרה וזכות לקיום הסדרי שהות – הגם שהמדובר במשפחה מורחבת – שינויים אלה נולדו בעקבות ההכרה וההטמעה המשפטית של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

כיצד על סבא וסבתא לפעול במידה ומונעים מהם לקיים קשר עם נכדיהם?

כחלק מהשינויים וההכרה בקשר בין סבים לנכדיהם, ניתנת האפשרות להגשת בקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט לענייני משפחה – במסגרת הליך זה, יתקיימו פגישות מהו"ת במסגרתן ינסו להביא את הצדדים להסכמות ולהבנות מחוץ לכותלי ביהמ"ש ו/או לסייע להם לגשר על הפערים בניהם.

אם לא יגיעו הצדדים להבנות יוכלו הסבא והסבתא להגיש תביעה לקביעת הסדרי שהות לפתחו של ביהמ"ש לענייני משפחה.

במסגרת תביעה משפטית השופט ישתמש בזרועות הארוכות העומדות לרשותו על מנת להבין מהי טובת הקטין ויכול למנות עו"ס שתערוך תסקיר ותביע את עמדתה לעניין קיום הסדרי השהות, ביהמ"ש יבחן האם ישנם אפיקים אחרים שבמסגרתם ניתן להגיע להבנות ולפתור את המחלוקת ככל וקיים סכסוך במשפחה ולבסוף ייתן החלטתו.

בשים לב, כי ביהמ"ש ישמע את כלל טענות הצדדים ולאחריהם יקבע מהי טובת הקטין בקיום הסדרי השהות בהתייחס לכל המשתנים והנזק ו/או התועלת העלולים להגרם כתוצאה מכך, ואת זאת יעשה על בסיס 'עיקרון טובת הילד'.
פועל יוצא מכך, ישנה הכרה בחשיבות הקשר בין נכדים לבין סבא וסבתא, וזוהי זכותם לדרוש קיומם של הסדרי שהות.

לסיכום, כאשר המדובר במוות של אחד מהורי הילדים, ניכר שזוהי זכותם של הסבא והסבתא לדרוש קיום הסדרי שהות עם נכדיהם, תוצר של ילדם, ולשמור על קשר עימם כמשפחה מורחבת (בהנחה שהדבר עומד מול עיקרון טובת הילד ואינו מסב כל נזק לילדים).

לעניין יתר הנושאים, ביהמ"ש יבחן היטב האם הקשר הינו לטובת הנכדים, כיצד עלולים להשפיע קיום הסדרי שהות עם הסבא והסבתא על כלל הצדדים, האם יש השפעה של מי מהצדדים על הילדים, האם נפגעת סמכותם של ההורים (במקרה שמדובר בסכסוך) והאם הדבר עלול להגביר את הקונפליקט בין הצדדים וכיו"ב.