מדריך משפטי: נישואין וגירושין בדין הנוצרי והמוסלמי בישראל

כשמדובר בנישואין וגירושין במדינת ישראל, הדין הקובע הוא הדין האישי. בהתאם לכך, יהודים, מוסלמים נוצרים ודרוזים כפופים לבתי הדין הדתיים של עדתם. מצב המייצר לעתים מורכבות ואתגרים מיוחדים במקרים של סוגיות משפטיות.

הכנו עבורכם מדריך בו נסקור את המסגרת המשפטית החלה על נישואין וגירושין של מוסלמים ונוצרים בישראל, כולל דגש מיוחד על מזונות ילדים בדין המוסלמי. בנוסף, נתייחס למקרים בהם מדובר בבני זוג "מעורבים" – בני דתות שונות, ומה עושים במקרים כאלה.

נישואין וגירושין – מה קובע החוק בישראל?

המערכת המשפטית במדינת ישראל נחשבת למורכבת יחסית, ודי ייחודית בנוף המשפטי. זאת, משום שקיימות בישראל שתי מערכות שיפוט שונות – המערכת האזרחית והמערכת הדתית.

כתוצאה מכך נוצרים לעתים חיכוכים וכפילויות בין הסמכויות של שתי מערכות אלו. שכן, שתיהן עשויות לדון בהיבטים שונים שנוגעים לנושאי מעמד אישי, ובעיקר ענייני נישואין וגירושין.

על פי החוק החל במדינת ישראל, הסמכות להסדיר נישואין וגירושין מסורה באופן בלעדי לבתי הדין הדתיים (הרבניים, השרעיים, הכנסייתיים והדרוזים). המקור החוקי לסמכויות בתי הדין הדתיים בישראל מצוי בדבר המלך במועצה על ארץ-ישראל, 1922 עד 1947.

נישואין וגירושין של מוסלמים

על פי הדין הישראלי, בני הדת המוסלמית בישראל כפופים לבתי הדין השרעיים בענייני נישואין וגירושין. בתי דין אלו דנים על פי השריעה – הדין המוסלמי.

במדינת ישראל ישנם כעשרה בתי דין שרעיים אזורים. בנוסף פועלים בית הדין השרעי לערעורים, והנהלת בתי הדין השרעיים. השופטים הדנים בבתי הדין השרעיים נקראים "קאדים".

נדגיש כי בתי הדין השרעיים הם הגוף היחיד המוסמך לדון בענייני גירושין של מוסלמים בישראל. על כן, בני זוג מוסלמים המעוניינים להתגרש נדרשים לפנות לבית הדין השרעי. מנגד, בעניינים הנלווים לגירושין (כגון חלוקת זמני שהות, חלוקת רכוש וכיוצ"ב) קיימת סמכות מקבילה של בין בית הדין השרעי ושל בית המשפט לענייני משפחה.

מה קובע הדין המוסלמי לגבי מזונות ילדים?

בהתאם לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ט-1959, אדם חייב במזונות ילדיו הקטינים לפי הוראות הדין האישי החל עליו. על פי הדין המוסלמי, החיוב במזונות ילדים חלה על האב בלבד, ולא חלה כל חובה על האם בהקשר של מזונות ילדים.

נמנה להלן מספר מאפיינים ייחודיים למזונות ילדים בדין המוסלמי:

• בניגוד לדין העברי, הדין השרעי לא מבחין בין גילאים שונים של הילדים לעניין חובת המזונות. חובה זו נבחנת על פי נזקקות הקטינים בלבד.
• בדין המוסלמי ישנה הבחנה בין בנים לבנות, כאשר החובה לזון בן נזקק תהיה עד לסיום לימודים ויציאתו לעבודה. החובה לזון בת נזקקת תהיה עד למועד נישואיה.
• בדין המוסלמי אין חשיבות ליכולתה הכלכלית של האם. כך, גם במקרה בו האם תהיה בעלת יכולות כספיות גבוהות משל האב, האב יחויב במזונות הילדים.

כפי שציינו, בחלק מהעניינים הנוגעים לגירושין – ביניהם מזונות קטינים, ישנה סמכות משפטית מקבילה. כתוצאה מכך, עשוי להיווצר "מרוץ סמכויות" בין בית הדין השרעי לבית המשפט לענייני משפחה. כאשר הערכאה אליה פונים ראשונה תקנה סמכות לדון בעניין, ואילו הערכאה השנייה תיסוג לאור כלל כיבוד הערכאות.  

נישואין וגירושין של נוצרים

בכל הנוגע למערכת הנישואין והגירושין של נוצרים בישראל, המצב מעט מורכב יותר. זאת, בשל ריבוי העדות הנוצריות המוכרות בישראל, אשר לכל אחת מהן בית דין כנסייתי משלה.

על פי החוק הישראלי, בני זוג נוצרים כפופים לבתי הדין הכנסייתיים של העדה הנוצרית שאליה הם משתייכים. בתי הדין הכנסייתיים לא כפופים למשרד המשפטים, וכל אחד מהם פועל בהתאם לדין הפנימי שלו.

לאור ריבוי העדות והזרמים השונים בתוך הנצרות, כל זוג נדרש לפנות לבית הדין הכנסייתי שלו לבירור פרטי הדינים החלים עליו. לדוגמה: נוצרים קתולים ייפנו לבית הדין היווני הקתולי, ונוצרים אורתודוקסים יפנו לבית הדין היווני האורתודוקסי.

ניקח לדוגמה מצב בו שני הזוג נוצריים, אך בני עדות דתיות מוכרות שונות (למשל – אחד קתולי והשני אורתודוקסי). כדי שבני הזוג יוכלו להתחתן בבית דין כנסייתי מסוים, נדרש כי אחד מהם ימיר את דתו לדת בן הזוג השני. רק לאחר שתינתן תעודת המרת דת, בית הדין הכנסייתי יקנה סמכות לחתנם.

נישואין וגירושין של בני זוג מעורבים

הסברנו כי לפי החוק החל בישראל, הדין החל בנושאי נישואין וגירושין הוא הדין האישי. אך מה בנוגע לבני זוג שהם בני דתות שונות, או שאחד מהם או שניהם חסרי דת?  במקרה כזה, בני הזוג לא יוכלו להינשא בטקס דתי בארץ, אלא להינשא אזרחית בחו"ל בלבד.

ומה בנוגע לגירושין? ראשית, נדייק כי בני זוג מעורב לא יכולים להתגרש, שכן גירושין הם הליך דתי. לכן, ההליך המשפטי הרלוונטי להם הוא "התרת נישואין". הליך המוסדר בחוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים וסמכות בין-לאומית), התשכ"ט-1969.

נדגים: בני זוג יהודי ונוצרייה התחתנו בחו"ל, ונרשמו בישראל כנשואים. לאחר מספר שנים הם מבקשים להיפרד. בהתאם לחוק הישראלי, עליהם להגיש בקשה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה. זאת, משום שאין בית דין דתי המוסמך לדון בעניינם.

כך תעשו זאת נכון

נישואין וגירושין בדין הנוצרי והמוסלמי בישראל הם נושא מורכב, המצריך ידע ובקיאות בחקיקה והדינים השונים הרלוונטיים לכל עדה. חשוב להכיר את המסגרת המשפטית המתאימה ולקבל ייעוץ משפטי מקדים. במיוחד בסוגיות רגישות הכרוכות בגירושין, העשויות להיות מושפעת מ"מרוץ הסמכויות" בין הערכאות השונות. מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה.