האומנם רוב הזוגות החד מיניים צפויים להתגרש?

לא פעם שומעים את הטענה שזוגות חד-מיניים מתגרשים יותר מזוגות הטרוסקסואליים. זה נשמע כמו עובדה, אבל המציאות מורכבת הרבה יותר. למעשה, אם מסתכלים על הנתונים בישראל, אפשר לטעון שלפחות באופן רשמי, אין בכלל זוגות חד-מיניים שמתגרשים.

זה לא בגלל שהקשרים שלהם יציבים יותר בהכרח, אלא כי מערכת החוק פשוט לא מאפשרת להם להתגרש – לפחות לא בדרך הרגילה. במקום גירושין בבית הדין הרבני, הם נאלצים לעבור הליך אחר לחלוטין: התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה. אבל זה רק חלק מהסיפור – כי כשבודקים את הנתונים באירופה, עולה תמונה מפתיעה אפילו יותר.

כמה מהזוגות החד מיניים צפויים להתגרש?

בישראל, התשובה המפתיעה היא: אפס! אבל זה רק מכיוון זוגות חד מיניים אינם יכולים להתגרש, שכן הגירושין הם בסמכות בתי הדין הדתיים בלבד ואלה מקבלים נישואין חד מיניים. במקום גירושין, זוגות חד מיניים עוברים הליך של התרת נישואין בבית המשפט לענייני משפחה.

בניגוד לנתונים המתפרסמים כל שנה על אחוזי המתגרשים בישראל על ידי הנהלת בתי הדין הרבניים, אין סטטיסטיקה מסודרת על אחוז הזוגות החד מיניים שעוברים הליך התרת נישואין בישראל. ולכן, הסטטיסטיקות של גירושין בזוגות חד מיניים, מבוססות רק על מחקרים שנערכו באירופה.

נשים מתגרשות יותר

מחקרים שנערכו במדינות שונות ברחבי אירופה, המפלחים את אחוזי הגירושין של בני זוג גאים, מראים נתונים ברורים: אחוז בני הזוג ששניהם גברים מתגרשים הכי פחות, אחריהם בסטטיסטיקה עומדים בני הזוג משני המינים, כלומר גבר ואישה, עם אחוזי גירושין גבוהים יותר, ואחריהם עומדות בנות הזוג ששתיהן נשים, שבאחוזים, מתגרשות הכי הרבה.

הנתונים עומדים בסתירה לדעות השונות שרווחות, לפיהן רוב הזוגות החד מיניים צפויים להתגרש. כמו כן, הנתונים מהמחקרים באירופה מתכתבים באופן עקבי עם הנתון הידוע לנו ממחקרים בעולם, אך גם מהנתונים שהנהלת בתי הדין הרבניים בישראל חושפת, לפיהם נשים מבקשות יותר להתגרש.

על פי הנתונים של בתי הדין הרבניים, מרבית בקשות הגירושין של בני זוג גבר ואישה, מוגשות על ידי האישה, ולא על ידי הגבר.

כך למשל בשנת 2023 מרבית תיקי הגירושין ללא הסכמה שנפתחו בבית הדין הרבני, נפתחו על ידי נשים, בפער עצום. נמצא ש-2,567 תביעות גירושין הוגשו על ידי נשים, לעומת 1,270 בלבד שהוגשו על ידי גברים. נתונים אלה עקביים, ואינם משתנים באופן ניכר משנה לשנה.

מה הקשיים של בני זוג חד מיניים שמתגרשים?

פרידה בין בני זוג חד מיניים עשויה להיות מורכבת יותר ביחס לפרידה בין בני זוג הטרוסקסואליים, ככל שמעורבים ילדים.

כאשר מדובר בתרומת זרע אנונימית, או בהליך פונדקאות בחו"ל, שלא מעורב בהם הורה נוסף, ההליך הוא פשוט יחסית, כל עוד בן הזוג נרשם כהורה של הילד.

אך כאשר בן הזוג לא נרשם כהורה ההליך הופך למורכב יותר. במקרה שבן הזוג שאינו ההורה הביולוגי יבקש זכויות משמורת, עליו יהיה לבקש צו הורות פסיקתי בשלב מאוחר יותר, או לבקש מבית המשפט להכיר בו כהורה פסיכולוגי. לצורך כך הוא יידרש להוכיח שאכן הוא היווה הורה לילד, ונטל חלק בתכנון ההולדה, ובגידול הילד.

המקרה הופך למורכב אף יותר, במקרים בהם מעורבים מספר הורים גדול יותר. בני זוג חד מיניים לא מעטים, מחליטים ללדת באופן שונה, כך שלילד יש שני הורים ביולוגיים שזהותם ידועה, ולכל אחד מההורים יש בן זוג, שמשמש גם הוא כהורה של הילד, ממש מרגע לידתו. מקרים אלה הופכים למורכבים יותר, כיוון שהחוק אמנם מכיר בנישואין של בני הזוג החד מיניים, אך לא בהורותם.

מה קובע החוק בסוגיית משמורת ילדים של בן זוג להורה חד מיני?

במקרים שלילד יש שני הורים ביולוגיים שזהותם ידועה, החוק לא מכיר בהורות של בן הזוג של ההורה הביולוגי. בית המשפט כפוף גם הוא לחוק, ואינו יכול ליצור הסדרי הורות פסיכולוגית יש מאין. כך נקבע בבית המשפט, שלא ניתן לרשום הורות פסיכולוגית במשרד הפנים, אלא רק באמצעות צו הורות פסיקתי, או אימוץ של הילד הלא ביולוגי.

צווי אימוץ וצווי הורות פסיקתיים, ניתנים לבן הזוג, רק במקרים שלילד יש הורה ביולוגי אחד, ולא שניים. המצב החוקי יוצר קושי מובנה לבית המשפט להעניק זכויות משמורת לבן הזוג של ההורה הביולוגי, מה שיוצר מצבים בהם בן הזוג עלול להיות מנותק מהילד.

האם ניתן להסדיר זכויות משמורת לבן הזוג של ההורה הביולוגי?

במקרים בהם בני זוג מתכננים להביא ילד לעולם באמצעות אדם מוכר, אנו ממליצים לבני הזוג לערוך הסכם שכולל גם את הזכויות של בני הזוג, שאינם הורים ביולוגיים של הילד. להסכמה בין הצדדים יכולה להיות משמעות גם בבתי המשפט, כל עוד לא מדובר בשלילת זכויות אפוטרופסות מההורים הביולוגיים.

בנוסף מומלץ במקרים בהם בתי המשפט אינם מעניקים את הפתרון המלא למשפחות החדשות בהן לילד יש יותר משני הורים, לנסות למצוא מנגנוני פתרון סכסוכים שאינם מערבים את בתי המשפט. כך למשל מומלץ לבני הזוג לנסות לפנות להליכי גישור, ולנסות להגיע לפתרון שייקח בחשבון את טובת הילד, שזקוק לדמויות המשמעויות בחייו, שגידלו אותו מאז נולד.

השלכות גירושין בין בני זוג חד מיניים על ילדים

המיתוס שרוב הזוגות החד מיניים יתגרשו, לא מוצא מקום במחקרים שנערכו באירופה, כאשר דווקא זוגות להט"ב גברים נמצאים בסיכון הנמוך ביותר להתגרש, וגם זוגות הנשים שנמצאות בסיכוי הגבוה ביותר להתגרש, אינן עומדות בסיכון 51% לגירושין.

יחד עם זאת, לגירושין בין בני זוג חד מיניים יכולות להיות השלכות ייחודיות קשות יותר, בעיקר על הילדים, ובפרט כשמדובר בילדים שיש להם יותר משני הורים שזהותם ידועה.

הסכמי חיים משותפים, שלרוב אינם כוללים סוגיות הנוגעות לילדים, אינם נותנים את המענה המיטיב למקרים אלו. לכן חשוב לערוך גם הסכמים מתאימים, לאחר לידת הילד, שיתנו מענה לסוגיות הרלוונטיות לילדים, במקרה של פרידה בין בני הזוג החד מיניים.

פרידה היא לא רק שאלה של סטטיסטיקה

הטענה שזוגות חד-מיניים נפרדים יותר מזוגות הטרוסקסואליים לא נתמכת בנתונים, אבל האתגר האמיתי טמון דווקא באופן שבו הם נפרדים. ללא מסלול גירושין רשמי, וללא הכרה מלאה במעמד ההורי של בן הזוג שאינו ביולוגי, פרידה בין בני זוג חד-מיניים עלולה להפוך למאבק משפטי מורכב.

השאלה המשמעותית אינה רק כמה זוגות נפרדים, אלא איך כל אחד מהם מצליח לשמור על הזכויות, על הקשרים המשפחתיים ועל העתיד של ילדיו. בעולם שבו החוק עדיין לא הדביק את המציאות, מי שמתכנן זוגיות – צריך גם לתכנן איך להיפרד.

אנחנו מזמינים אתכן.ם להתייעץ עמנו ולקבל הכוונה מקצועית.

*התוכן עודכן ביום 24.03.25