גירושין כשאחד מבני הזוג יוצא מהארון (מדריך)

גירושין מבן זוג שיצא מהארון אינם פשוטים. יש ביציאה מהארון של אחד מבני הזוג פגיעה גדולה מאוד באמון של בן הזוג השני, גם אם כלל לא התרחשה בגידה מינית. אם נוסיף לכך בגידה מינית, מדובר במשבר גדול מאין כמוהו.

האם יציאה מהארון מחייבת בגירושין? האם גבר שיצא מהארון יחויב בתשלום כתובה? והאם היציאה מהארון משפיעה על חלוקת הרכוש והמשמורת בגירושין? אנו כאן כדי להעניק לכם תשובות לשאלות אלו, שיעזרו לכם בהתמודדות המשפטית והרגשית במהלך תקופה קשה זו.

איך מתמודדים עם בן זוג שיצא מהארון?

הקושי בהתמודדות מבן זוג שיצא מהארון, הוא גדול, אך בחלק מהמקרים היציאה מהארון לא הובילה את בני הזוג להתגרש, וישנם בני זוג שהעדיפו לפתוח את הנישואין על פני גירושין. כך הם בחרו להמשיך לחיות חיי הורות משותפים עם בן הזוג, ולהפריד מהם את חיי המין עם בני זוג אחרים.

בנוסף, כאשר בן זוג מתוודה שהוא ביסקסואל, כלומר נמשך לשני המינים, יתכן והווידוי יערער את האמון בין בני הזוג, אך הם יוכלו בשיתוף להצליח להתגבר על הקושי, ולהמשיך בחיי נישואין תקינים.

מנגד, מניסיוננו, במקרים רבים, היציאה מהארון מובילה לפירוק הנישואין, בפרט במקרים בהם בן הזוג הוא הומוסקסואל שאינו נמשך לבן זוגו, או במקרים בהם התרחשה בגידה מינית. במקרים אלה, ההתמודדות עם בן הזוג שיצא מהארון אינה פשוטה.

לרבים מבני הזוג יש נטייה "להיכנס" בעצמם לתוך הארון, ולהסתיר מהסביבה ואף מהילדים את הסיבה לגירושין. חשוב לדעת שלכך עשויות להיות השלכות שיפגעו בהם ובילדים. לכן ההמלצה שלנו היא לספר לילדים את האמת באופן מתווך ומותאם לגילם, ולא להסתיר מהם את היציאה מהארון של ההורה השני.

האם יציאה מהארון מחייבת בגירושין?

אמנם אין לכך תשובה חד משמעית, אך מהניסיון שלנו ניתן לומר כי יציאה מהארון עשויה לקיים את אחת מהעילות המחייבות בגירושין:

• בגידה ועוברת על דת – גבר שניהל מערכת יחסים מינית עם גבר אחר ובגד באשתו, יחויב בגירושין מתוקף הבגידה ומתוקף העבירה של קיום משכב זכר. אישה שניהלה מערכת יחסים מינית עם אישה אחרת, לא תחשב לבוגדת, ודינה לא יהיה חמור כשל אישה שבגדה עם גבר אחר, אך בית הדין עלול להחשיב אותה כמי שעוברת על דת משה, ולחייבה בגירושין.
• מורד/ת ואין אונות – אם בן הזוג שיצא מהארון מסרב לקיים יחסי אישות עם בת הזוג (או להפך), או שאינו מסוגל לקיים יחסי אישות בשל נטייתו המינית, ניתן לחייבו בגירושין.
• מאיס עליי – מאיס עליי היא טענה שאומרת שאחד מבני הזוג לא מסוגל יותר לחיות עם בן הזוג השני. במקרים שבהם העילה לכך שנמאס לו מבן הזוג, היא מוצדקת, בן הזוג יחויב בגירושין. כך במקרים בהם בן זוג יוצא מהארון, ובן הזוג השני טוען כי הוא אינו יכול להמשיך לחיות עמו עוד, בית הדין עלול לחייב בגירושין.
• מום – במקרים שהאישה לא ידעה על כך שהגבר הוא הומוסקסואל, היא תוכל לבקש לחייבו בגירושין, לאחר שגילתה זאת.

האם גבר שיצא מהארון יחויב בתשלום כתובה?

הנטייה לחשוב שבית הדין הרבני ינהג בחומרה עם מי שיצא מהארון, אינה מדויקת. נתקלנו בלא מעט מקרים בהם פסקו הדיינים כי הנטייה המינית של הגבר אינה באשמתו, ולכן הוא לא אשם בפירוק הנישואין.

לכן יש להבחין בין יציאה מהארון, שלא כוללת בגידה, לבין יציאה מהארון שכוללת בגידה. במקרים בהם בן הזוג יצא מהארון, אך לא ניתן להוכיח שהוא קיים יחסי מין עם גבר אחר, עילת הגירושין תהיה חמורה פחות. כלומר הוא עשוי להיות מחויב בגירושין, אך לא מואשם בפירוק הנישואין, ולכן לא יחויב בכתובה.

בנוסף, לפי גישת בתי הדין הרבניים, אישה שידעה על נטייתו המינית של בעלה בתחילת הנישואין אך בחרה להמשיך בהם, נחשבת כמי ש'סברה וקיבלה' את המצב, ולכן היא לא תהיה זכאית לכתובה.

אף על פי כך, חשוב לנו לסייג ולציין כי הדעות בין דייני בית הדין הרבני חלוקות, וניתן לראות גם מקרים בהם דיינים קבעו כי יציאת האיש מהארון פירקה את הנישואין, וכי מדובר בהתנהגות מודעת שלו, ולכן יש לחייבו בכתובה.

האם היציאה מהארון משפיעה על חלוקת הרכוש והמשמורת בגירושין?

ליציאה מהארון, כמו לכל שאלות האשמה בגירושין יש השפעה על הגירושין ברבנות ועל החיובים הכספיים הדתיים, שהם מזונות אישה וכתובה, אך אין לה השפעה על חלוקת הרכוש או המשמורת בגירושין.

לכן, חלוקת הרכוש בגירושין כשאחד מבני הזוג יצא מהארון, תעשה על פי חוק יחסי ממון או לפי הסכם ממון שערכו בני הזוג. כמו כן חלוקת המשמורת וזמני השהות, כשאחד מבני הזוג יצא מהארון תקבע בהתאם לטובת הילדים.

לקראת ההחלטה: היבטים מרכזיים בגירושין לאחר יציאה מהארון

בשורה התחתונה, ההתמודדות הנפשית עם הבגידה ואובדן האמון דורשת משאבים רבים משני בני הזוג, ועלולה להביא לכעסים ומתיחות ביניהם, אך חשוב לנו להדגיש כי ליציאה מהארון לא תהיה השפעה על סוגיות כמו חלוקת רכוש, משמורת, זמני שהות או מזונות קטינים.

עם זאת, בסוגיות דתיות כמו חיוב הכתובה, עמדת בתי הדין הרבניים עשויה להשתנות בהתאם לנסיבות המקרה ולהרכב הדיינים.

אין ספק כי מדובר בסוגיה משפטית ורגשית מורכבת, ואנחנו כאן כדי לסייע לכם בניהול ההליך באופן מקצועי ורגיש.  אל תהססו לפנות אלינו כדי להתייעץ ולהבין מה בדיוק האפשרויות העומדות בפניכם.