גירושין מבעל/אישה עם הפרעת אישיות גבולית BPD – אסטרטגיות התמודדות [מדריך]

גירושין מבן או בת זוג המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית (BPD), מציבים אתגרים ייחודיים. ייתכן שתיתקלו בסירוב עיקש למתן גט, בהתנהגות אימפולסיבית, איומים בפגיעה עמית, הסתה של הילדים נגדכם ואף פגיעה בהם. לעיתים התנהגויות אלו נובעות מתוך פחד עמוק מנטישה וניסיון נואש למנוע אותה.

אחד האתגרים המרכזיים בתהליך, הוא שחרדת הנטישה הקיצונית של בן הזוג, מפעילה מנגנוני הגנה שמסכלים ניסיונות להגיע להסכמות. בן הזוג עלול לראות דווקא בכם איום על טובת הילדים, להפסיק את הטיפול הרגשי שלו במטרה לפגוע בעצמו, או להעלים רכוש משותף באופן אימפולסיבי. אנחנו נדריך אתכם כיצד להגיב לאיומים, נסביר לכם מתי גישור יצליח ואיך להגיע להסכם גירושין מאוזן, ונחשוף בפניכם איך להפוך לאישיות היציבה והבטוחה עבור ילדיכם.

מהי הפרעת אישיות גבולית?

הפרעת אישיות גבולית היא הפרעה המתבטאת בעיקר בקושי בוויסות הרגשי ובחוסר יציבות במצבי הרוח. הפרעה מתאפיינת בתחושת דימוי עצמי לא יציבה, תחושת ריקנות, התנהגות אימפולסיבית ומסוכנת, חרדת נטישה קיצונית וקשיים בניהול כעסים.

במקרים מסוימים, בעיקר במצבי לחץ, ההפרעה עשויה להתאפיין גם בתחושת ניתוק עצמי (דיסוציאציה), חשיבה חשדנית (פרנויה), פגיעה עצמית והתנהגות אובדנית.

אתגרים בהליכי גירושין מבעל או אישה עם BPD

גירושין מבעל או אישה המתמודדים עם BPD, טומנים בחובם לא רק את האתגרים המוכרים של הליך הגירושין, אלא גם קשיים רגשיים ייחודיים הנובעים מהמאפיינים של ההפרעה עצמה.

פחד עז מנטישה

הליך גירושין מפעיל אצל אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, חרדת נטישה קיצונית. מתוך פחד עמוק לאבד את הקשר, הם עלולים לנסות בכל דרך למנוע את הפרידה, ולא להסכים לגירושין. כך למשל, הם עשויים לסרב בעקשנות לתת גט, מתוך מאמץ נואש להימנע מהנטישה. במקרים מסוימים, הניסיון לשלוט בקשר עלול להחריף ואף להתדרדר לדפוסי התנהגות אלימים.

איומים בפגיעה עצמית או התאבדות

אתגר נוסף שאתם עשויים להתמודד איתו במהלך גירושין מאדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית, הוא איומים בפגיעה עצמית או בהתאבדות. לעיתים, מתוך מצוקה קיצונית וניסיון נואש למנוע את הנטישה, בן הזוג עלול לאיים שאם תתגרשו ממנו הוא יפגע בעצמו. במקרים מסוימים קיים גם סיכון למימוש האיום.

מהניסיון שלנו בשטח, במצבים של איום בפגיעה עצמית, אובדנות או כל התנהגות מאיימת או אלימה אחרת, אסור לכם לעבור את זה לבד. פנו מיד לארגוני הסיוע לנפגעי אלימות במשפחה, או לגורמים אחרים המתמחים בטיפול במצבכם.

התנהגות אימפולסיבית

גירושין עלולים להוביל גם להחמרה של התנהגות אימפולסיבית, אצל מי שסובל מהפרעת אישיות גבולית. התנהגות זו עשויה לבוא לדיי ביטוי בהעלמת רכוש משותף רק כדי לפגוע בכם, בהימורים על כספים משותפים או בכניסה לחובות, צעדים שעלולים לפגוע בחלוקה הוגנת של הרכוש.

בנוסף הם עלולים להסית את הילדים כנגדכם, לשתות או להשתמש בסמים ליד הילדים, להזניח ולסכן אותם. מצבים המצריכים מכם ערנות גבוהה, ופעולה לשמירת ביטחון הילדים.

מה ההשפעה של הורה בעל אישיות גבולית על הילדים?

ילדים להורה הסובל מהפרעת אישיות גבולית לא מטופלת, עשויים לסבול מסביבה הורית לא יציבה, שעלולה לגרום לו לקשיים התפתחותיים ולפגיעות רגשיות אחרות.

מחקרים מצאו כי ילדים לאימהות הסובלות מהפרעת אישיות גבולית, נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סגנון התקשרות לא מאורגן. סגנון התקשרות זה נחשב להתקשרות לא בטוחה, שבה הדמות שאמורה להעניק לילד ביטחון הופכת גם למקור של פחד ואיום. הילד רוצה מצד אחד להתקרב לדמות, אך באותה העת הוא גם מפחד ממנה. מה שמוביל לקשיים בוויסות הרגשי, וחוסר יציבות אצל הילד.

בנוסף מחקרים הראו שילדים לאימהות עם הפרעת אישיות גבולית בגילאי 6-12, הפגינו שיעור גבוה יותר של תסמינים כמו דיכאון, חרדה ואגרסיביות.

כמו כן, ילדים להורה הסובל מהפרעת אישיות גבולית, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח בעצמם הפרעת אישיות גבולית בבגרותם. על פי המחקרים, ההשפעה זו נובעות משילוב בין גורמים גנטיים לבין גורמים סביבתיים, ובראשם דפוסי ההתקשרות וההתנהלות היומיומית בבית לצד ההורה המתמודד עם ההפרעה.

ילדים אלו נחשפים לעיתים להורות חסרת גבולות ברורים (שעלולים להשתנות מרגע לרגע), מצבי רוח קיצוניים של ההורה, התערבות יתר של ההורה או לחלופין חוסר מעורבות מוחלט. בנוסף הם מצויים גם בסיכון גבוה יותר להיחשף לאלימות, להתמכרויות, פגיעה עצמית של ההורה או מצבי סיכון אחרים.

איך הגירושין מהורה בעל אישיות גבולית משליכים על הילדים?

במהלך הגירושין מהורה הסובל מהפרעת אישיות גבולית, התסמינים של ההפרעה עלולים להחריף. מצבי לחץ ומשבר עלולים להעצים את המצוקה הרגשית, ולעיתים להביא להסלמה בדפוסי ההתנהגות הבעייתיים. במצבים כאלה ההורה עשוי להפסיק את הטיפול הרגשי והתרופות במטרה לפגוע בעצמו, כתגובה למצוקה שהוא חווה בעקבות הגירושין.

בנוסף ההורה המתמודד עם ההפרעה עלול גם להתנהג באופן אימפולסיבי בנוכחות הילדים, ולנהוג באופן חשדני כלפיכם או כלפי הילדים. דברים שיגמרו לו להתרחק בעצמו מהילדים, או להרחיק אותם מכם בכל הדרכים. כמו הוצאת צווי הרחקה או פניות שווא למשטרה, מתוך אמונה פרנואידית שאתם מנסים לפגוע בהם.

האם להימנע מגירושין מבן זוג עם הפרעת אישיות גבולית?

למרות הקושי הרב בגירושין מבן זוג עם הפרעת אישיות גבולית, הימנעות מגירושין אינה הפתרון. הפועל, גם במסגרת הנישואין הילדים עלולים לחוות פגיעה מתמשכת כתוצאה מהחיים לצד הורה המתמודד עם ההפרעה.

הדרך להתמודד עם גירושין מבן זוג עם הפרעת אישיות גבולית, היא באמצעות פניה לגורמים המתאימים ולשילוב ליווי מקצועי וטיפולי, עבורכם, ועבור הילדים שלכם.

במקביל, זכרו שככל שאתם תספקו לילדים את המקום היציב והבטוח, כך הסיכוי של הילד לפתח אישיות יציבה יותר יעלה.

ילד הגדל עם הורה לא יציב, צריך לפחות הורה אחד יציב בחייו. לכן זה לא הזמן להיגרר למלחמות חורמה עם בן הזוג השני, לנכר אותו בחזרה או לנסות לפגוע בו. זה הזמן שלכם, להיות הבית הבטוח עבור הילדים. בשילוב של טיפול רגשי צמוד, אולי תוכלו לצלוח את משבר הגירושין, במינימום פגיעה בילדים.

איך לצמצם את ההשלכות של גירושין מהורה עם הפרעת אישיות גבולית על הילדים?

במקרים מתאימים, כאשר ההורה הסובל מהפרעת אישיות גבולית מוכן לשתף פעולה, ניתן לפעול לצמצום ההשלכות של הגירושין על הילדים. מחקרים מצביעים על כך שהתערבות טיפולית מותאמת עבור הורה עם הפרעת אישיות גבולית, עשויה להפחית את הנזקים הרגשיים הנגרמים לילד.

טיפולים דיאדיים ופסיכותרפיה ממוקדת הורה-ילד, נמצאו כיעילים במיוחד, שכן הם מסייעים להורה לפתח ולחזק מיומנויות הוריות מטיבות ורגישות יותר לצרכי הילד. כתוצאה מכך, גם דפוסי ההתקשרות בין ההורה לילד עשויים להשתפר ולהפוך לבטוחים ויציבים יותר, דבר התורם לרווחתו הרגשית של הילד לאורך זמן.

האם ניתן לטפל בהפרעת אישיות גבולית?

הטיפול בהפרעת אישיות גבולית, הוא בראש ובראשונה טיפול פסיכולוגי. במהלך השנים פותחו מספר שיטות טיפול שנמצאו כיעילות בהתמודדות עם מאפייני ההפרעה ובשיפור התפקוד הרגשי והבין-אישי:

TFP – טיפול מבוסס העברה

הטיפול מתמקד בדפוסי הקשר של המטופל, ומטרתו המרכזית היא להפחית את ההתנהגות המסוכנת ולהגביר את היציבות הרגשית.

DBT – טיפול דיאלקטי-התנהגותי

מטרתו הטיפול היא הקניית כלים לוויסות הרגשות במצבי מצוקה. לעיתים הטיפול מתנהל במסגרת קבוצתית, המאפשרת תרגול המיומנות בקבוצה ורכישת כלים בין אישיים.

CBT – טיפול קוגניטיבי-התנהגותי

טיפול זה מתמקד בזיהוי דפוסי חשיבה ותגובה, ומטרתו לווסת רגשות, לנהל את התגובתיות, וסייע לפתח דרכי תקשורת יעילות יותר במצבים שמופעל טריגר רגשי.

טיפול תרופתי

נכון להיום, אין טיפול תרופתי המיועד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית. יחד עם זאת, במקרים מתאימים, יתכן שפסיכיאטר ימליץ על תרופות כמו נוגדי דיכאון, נוגדי חרדה, מייצבי מצב רוח, או תרופות להפרעות שינה, במטרה להקל על תסמינים נלווים. הטיפול התרופתי ניתן ככלל, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי מתאים, ולא מהווה תחליף.

האם כדאי לפנות לגישור כשלבעלך יש הפרעת אישיות גבולית?

הליכי גישור כאשר הבעל סובל מהפרעת אישיות גבולית, עלולים להיות מורכבים יותר. תנודות חדות במצב הרוח עלולות לשבש את תהליך הגישור במהירות, ולעיתים אף להוביל לפיצוץ של שיחות שנראות בתחילה מבטיחות. בנוסף בעלך עשוי לפתח חשש פתאומי שכולם פועלים נגדו, כולל עורך הדין שמייצג אותו, ולחוות תחושה שמנסים לגרום לו להפסיד במסגרת הסכם הגירושין.

לכן כשעורכים הסכם גירושין מבן הזוג הסובל מהפרעת אישיות גבולית, צריך לעשות זאת ברגישות ובזהירות, ועדיף תוך כדי שבן הזוג מטופל רגשית, ובמידת הצורך גם מאוזן תרופתית.

איך להתגרש מאישה עם הפרעת אישיות גבולית?

מקרה שהיה כך היה: לקוח שלנו הגיע אלינו וביקש להתגרש מאשתו שאובחנה כסובלת מהפרעת אישיות גבולית, לאחר שנים של נישואין סוערים ולא יציבים. כשהוא הודיע לה שהוא רוצה להתגרש, התגובה שלה הייתה קיצונית. היא איימה לפגוע בעצמה, סירבה בתוקף לתת לו גט, והחלה להסית את שלושת ילדיהם נגדו. היא אף הגישה תלונות כוזבות כנגדו למשטרה, מתוך אמונה פרנואידית, שהוא פוגע פיזית בילדים.

הלקוח שלנו נותק מילדיו, והגיע אלינו כשבר כלי. עזרנו לו לגבש אסטרטגיה משפטית משולבת עם טיפולים רגשיים. הפנינו אותו לטיפול רגשי לעצמו, שעזר לו להתמודד עם המצוקה שנגרמה לו. במקביל, הגשנו בקשה לבית המשפט לחידוש הקשר עם הילדים. במסגרתה ביקשנו לחייב את האישה להתחיל טיפולים רגשיים, כולל טיפול לילדים.

בית המשפט נענה לבקשתנו, והאישה והילדים חויבו להתחיל טיפול רגשי. ההליך נחל הצלחה עצומה. מצבם של הילדים השתפר, הקשר איתם חודש במהרה, וגם מצבה של האישה הלך והשתפר. לבסוף גם ההורים הצליחו לנהל ביניהם תקשורת עניינית, ולהגיע להסכם גירושין הוגן, שקיצר את ההליך באופן משמעותי. כך הצלחנו לסיים באופן המטיב ביותר את הליך הגירושין, ולהבטיח את טובת הילדים.

מתי כדאי לפנות לטיפול, כשמתגרשים מבן זוג עם BPD?

טיפול רגשי תמיד יכול לעזור לכם לעבור את משבר הגירושין, במיוחד כשבן הזוג שלכם מאובחן כסובל מהפרעת אישיות גבולית. במהלך הליך הגירושין, עוצמת הרגשות היא על ווליום גבוה. הוסיפו על כך את ההתנהגות האימפולסיבית של בן הזוג, התנודות במצבי הרוח שלהם, וחוסר הוודאות שאתם מצויים בו, בשל התנהלות בן הזוג, ותבינו שאתם מצויים במצב לא פשוט רגשית.

טיפול רגשי יכול לסייע לכם לעבד את הרגשות הקשים שמתעוררים בכם בעקבות הגירושין מבן זוג עם הפרעת אישיות גבולית, וגם לעזור לכם להתמודד טוב יותר מול הילדים.

גירושין מהורה עם הפרעת אישיות גבולית: בין הגנה על הילדים לניהול המשבר

גירושין מבן זוג הסובל מהפרעת אישיות גבולית, הם מורכבים יותר. הם מפעילים את הטריגרים של בן הזוג, מקצינים את חרדת הנטישה העזה שלו, ומחריפים את ההתנהגות האימפולסיבית, האיומים בפגיעה העצמית, והסיכון לפגיעה בילדים.

ההתמודדות עם הגירושין דורשת ניהול מושכל של התהליך, תוך הבנה שאתם נדרשים להיות העוגן היציב של הילדים, בזמן המשבר הקשה. ליווי משפטי רגיש, בשילוב טיפול רגשי לכל בני המשפחה, הם המתכון להתמודדות טובה יותר עם האתגרים הייחודיים של גירושין מבן זוג עם הפרעת אישיות גבולית.

מתגרשים מבן הזוג סובל מהפרעת אישיות גבולית? הגירושין ממי שסובל מ-BPD, רצופים באתגרים ייחודיים, והשלכות קשות על הילדים. החדשות הטובות הן שבעזרת טיפול רגשי מתאים וכלים משפטיים נכונים, ניתן להפחית את הקשיים. אנחנו באתר מתגרשים חכם, נעזור לכם להבין איך מתגרשים מבעל או אישה עם הפרעת אישיות גבולית, ומתי נכון לפנות בעצמכם לטיפול רגשי.