החיים בקיבוץ שונים מהחיים בסביבה העירונית. מעבר לנופים המרהיבים ולמרקם החיים הייחודי בקיבוצים ברחבי הארץ, גם המשטר הרכושי בקיבוץ הוא ייחודי, ובעל השפעה על חברי ותושבי הקיבוץ שמתגרשים.
כיצד המשטר הרכושי בקיבוץ, המושתת על עקרון השוויון, משפיע על גירושין בקיבוץ? מה מייחד פירוק שיתוף בדירת מגורים בקיבוץ? כיצד מתחלקת המשמורת בין הורים קיבוצניקים? ואיך החיים בקיבוץ משפיעים על חובת תשלום המזונות?
1# פירוק שיתוף דירת המגורים בקיבוץ שונה מבעיר
פירוק שיתוף דירת המגורים בעיר הוא לרוב יחסית פשוט. בני הזוג מוכרים את הדירה אחד לשני, או לצד שלישי ומתחלקים ברווחים.
בקיבוץ, המצב מורכב יותר. לחברי קיבוץ ישנה זכות שיוך דירות בקיבוץ על שמם, כלומר לרישום זכויות ברשות מקרקעי ישראל.
כאשר בני הזוג נפרדים, לא תמיד שני בני הזוג יוכלו לשייך את הדירה על שמם. לעיתים בני הזוג לא רשאים לקבל זכות שיוך פעם נוספת לאחר הגירושין, שכן הם כבר קיבלו פעם אחת את הזכות כנשואים. כמו כן כאשר אחד מבני הזוג אינו חבר קיבוץ אלא רק תושב, הוא אינו זכאי לבצע שיוך.
חשוב לדעת שבדומה לרישום דירה בעיר על שם אחד מבני הזוג בלבד, גם במקרים ששיוך הדירה היה על שם אחד מבני הזוג בלבד, ניתן להוכיח שהייתה כוונת שיתוף בדירת המגורים המשותפת, ושהיא מהווה רכוש משותף שיתחלק בין בני הזוג בגירושין.
2# חלוקת משמורת בקיבוץ היא גמישה יותר
משמורת בקיבוץ היא שונה ממשמורת בעיר, והיא גמישה יותר. הקיבוץ הוא מקום קטן יחסית, מה שמאפשר לילדים לנוע באופן חופשי יותר בין ההורים, כך שגם אם נקבעו זמני שהות מסודרים, סביר יותר שהילדים, בהתאם לצרכיהם, יעברו באופן חופשי יותר בין ההורים שגרים בסמיכות.
נוסף על כך בקיבוצים רבים החל מגילאי 16 לערך, הילד זכאי לקבל יחידת מגורים משלו ותקציב, מה שמשנה גם כן את זמני השהות של הילדים עם ההורים.
3# הורים חברי קיבוץ חייבים באופן שווה במזונות ילדיהם גם מתחת לגיל 6
על פי הדין האישי, מוטלת על אב יהודי חובת מזונות ילדיו. בהלכת בע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, נקבע כי החיוב במזונות ילדים מוטל במלואו על האב עד גיל 6 בלבד, ולאחר מכן חייבים שני ההורים במשותף במזונות ילדיהם, בהתאם לזמני השהות ולפער ההכנסות ביניהם.
בקיבוצים נהוג משטר כלכלי שונה מאשר בערים או בישובים עירוניים, ולכך השפעה גם על חובת המזונות המוטלת על אב יהודי שילדיו מתגוררים בקיבוץ.
חברי הקיבוץ מפקידים את הכנסותיהם בידי הקיבוץ, ובתמורה הם זכאים לקבל תקציב לצרכיהם, בהתאם לתקנון הקיבוץ, הכולל גם תקציב לילדים. לכן, בית המשפט קבע שיש לראות בקיבוץ כצד נוסף המשתתף ודואג לצרכיהם ההכרחיים של הקטינים. את יתר הצרכים של הילדים, מספקים ההורים מכוח דיני הצדקה.
בהתאם להלכה היהודית, שני ההורים חייבים במשותף בצרכי הילדים מכוח דיני הצדקה. לכן אם שני ההורים מתגוררים בקיבוץ עם הילדים, הם חייבים במשותף במזונות הילדים, גם מתחת לגיל 6, בהתאם לתקציב אותו הם מקבלים מהקיבוץ, ולזמני השהות של הילדים עם כל אחד מהם.
4# גם אם הקיבוץ הופרט, תיתכן חובת מזונות מופחתת לאב
במהלך השנים, קיבוצים רבים עברו הליך של הפרטה כזו או אחרת, ומשטרם הרכושי של קיבוצים רבים, אינו זהה למה שהיה בעבר.
יחד עם זאת, גם בקיבוצים המופרטים ביותר, השתכרות חברי הקיבוץ אינה נשמרת במלואה בידי החברים, ובמקביל נשמר עיקרון הבטחת התקציב והעזרה ההדדית. בנוסף גם השירותים הבסיסיים שניתנים לחברי הקיבוץ וילדיהם, הם מסובסדים באופן ניכר לעומת אלו הניתנים למי שמתגוררים בעיר. כמו למשל עלויות שכר דירה, ארנונה, מים, רפואה, שכר לימוד, חוגים וכו'.
לפיכך, גם אם הקיבוץ הופרט, בית המשפט עשוי לפסוק חובת מזונות מופחתת לאב, בהתאם לתקציב שכל אחד מההורים מקבל מהקיבוץ ולזמני השהות עם הילדים.
5# אם האם עזבה את הקיבוץ עם הילדים, תוטל על האב חובת מזונות רגילה
במקרים רבים גירושין בין בני קיבוץ מובילים לכך שאחד מבני הזוג עוזב את הקיבוץ. למשל במקרה שאחד מבני הזוג מבקש להתרחק מבן הזוג השני, והחיים במקום קטן מקשים עליו, במקרים בהם אחד מבני הזוג אינו חבר קיבוץ אלא תושב בלבד שאינו זכאי לכלל הזכויות של חבר קיבוץ, או מכל סיבה אחרת שהיא.
במקרה שהורה עזב את הקיבוץ עם הילדים, צרכיהם של הילדים יהיו גבוהים יותר, כשל צרכיהם של ילדים החיים בסביבה העירונית. לפיכך גם אם האב נותר בעצמו חבר קיבוץ, והוא משלם את משכורתו לקיבוץ ומקבל תקציב, יוטל עליו תשלום מזונות רגיל בהתאם לצרכי הילדים, המתגוררים ביישוב העירוני או בעיר.
לייעוץ ראשוני חייג 
חייג עכשיו
צור קשר