אחת הדרכים לנהל הליכי גירושין היא באמצעות הליך בוררות. החוק בישראל מאפשר לבני זוג מסוכסכים לבחור בעצמם את מי שישמש כמכריע בסכסוך שמתנהל ביניהם, ולמנות לעצמם בורר בגירושין.
מהו הליך בוררות בגירושין? האם הליך הבוררות מחייב את בני הזוג? האם הליך הבוררות מחייב גם את הילדים? האם ניתן לערער על פסק בוררות? ומתי כדאי לפנות להליך בוררות בגירושין? לפניכם מדריך משפטי מקצועי שיענה על כל השאלות החשובות בנוגע לבוררות בהליכי גירושין.
מהו הליך בוררות בגירושין?
הליך בוררות בגירושין הוא הליך מעין משפטי, שמתנהל בפני בורר שהוסכם על שני הצדדים. הליך הבוררות הוא הליך מהיר יחסית להליך גירושין בבית המשפט, ואינו מתנהל על פי תקנות בית המשפט לענייני משפחה. כל אדם רשאי להיות בורר ואין כל הכשרה או השכלה מיוחדת הנדרשת כדי להתמנות כבורר.
האם הליך בוררות בגירושין הוא הליך מחייב?
כן. לבורר נתונות סמכויות של שופט, השומע את הצדדים, שומע את הראיות ולבסוף מכריע בפסק בוררות שיחייב את הצדדים, בדומה לפסק דין שניתן בערכאה שיפוטית.
הפרת פסק הבוררות תהיה זהה להפרת פסק דין, וניתן יהיה לנקוט באמצעים המשפטיים המתאימים, כנגד מי שהפר את פסק הבוררות.
האם ניתן לערער על בוררות בהליכי גירושין?
על פסק הבוררות ניתן לערער רק אם הצדדים הסכימו על מסלול ערעור בטרם החל הליך הבוררות. אם הסכימו הצדדים על ערעור, פסק הבורר יהיה כפוף לערכאת ערעור, בהתאם למסלול הערעור עליו הסכימו.
אם הצדדים לא הסכימו על ערעור, לא ניתן יהיה לערער על פסק הבוררות. יחד עם זאת, ניתן יהיה לבטל את פסק הבוררות באחת מהעילות המנויות בחוק הבוררות. עילות אלה מצומצמות ונוגעות בעיקרן לחוסר סמכות, או חוסר סבירות. בפועל בית המשפט ממעט לבטל פסקי בוררות, אלא כאשר מדובר בעניינים הנוגעים לילדים.
האם יש תוקף להסכם בוררות בנושאים הנוגעים לילדים?
בניגוד לנושאים הרלוונטיים לבני הזוג בלבד, ענייני המזונות, המשמורת וזמני השהות מערבים גם את הילדים, להם אינטרס נפרד מהאינטרס של כל אחד מההורים, ויש להגן עליהם מפני פגיעה באינטרס העצמאי שלהם.
האם ניתן לנהל הליך בוררות בנושאי משמורת ומזונות?
הפסיקה אינה אחידה בשאלה האם ניתן למסור מלכתחילה נושאים הנוגעים לילדים, כגון מזונות, משמורת וחלוקת זמני שהות, לבורר. ישנם פסקי דין שאישרו פסקי בוררות, כאשר הם תאמו את טובת הילד, מנגד ישנם פסקי דין בהם נקבע שמזונות ילדים לא יכולים לשמש נושא שניתן למסור לבוררות, ושההסכם יהיה חסר תוקף.
מה התוקף המשפטי של החלטת בורר בנושאי משמורת ומזונות?
פסק בוררות בעניין הנוגע לילדים אינו מחייב את הילדים עצמם, שאינם צד לבוררות, וניתן להגיש תביעה לבית המשפט בשמם. גם לאחר שניתן פסק בוררות ניתן לבקש לקבוע בבית המשפט דמי מזונות או זמני שהות שונים מהקבוע בפסק הבוררות, בהתאם לטובת הילד.
בפועל, אם ניתן פסק בוררות בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו, בהתאם לעקרון טובת הילד, על מנת לקבוע את דמי המזונות המגיעים לילדים ואת חלוקת זמני השהות הראוייה.
יש לזכור שגם הסכם גירושין הנוגע לילדים שנערך בהסכמת בני הזוג, לא מקבל תוקף, עד לאישורו על ידי בית המשפט שיבחן את טובת הילדים. הסכמות בעניין ילדים לעולם לא יהיו חקוקות בסלע, ותמיד תבחן טובת הילדים. גם לאחר אישור הסכם מזונות או משמורת על ידי בית המשפט, לבית המשפט נתונה סמכות לשנות את זמני השהות או המזונות, אם ישנן נסיבות חדשות המצדיקות זאת.
האם ניתן להסכים על בוררות בהסכם ממון?
ניתן לקבוע תניית בוררות בהסכם ממון או הסכם חיים משותפים שנערך על ידי בני זוג. תניית הבוררות תחייב את בני הזוג לפנות להליך בוררות במקרה של גירושין.
יחד עם זאת, אם תניית הבוררות נוגעת לנושאים הרלוונטיים לילדים, בית המשפט עשוי לקבוע שהסמכות המתאימה לדון בנושאי הילדים תהייה בבית המשפט ולא בהליך בוררות.
מה ההבדל בין גישור לבין בוררות?
הליך בוררות הוא הליך מעין שיפוטי, שמי שמקבל בו את ההחלטות הוא הבורר המשמש כשופט. בהליך גישור לעומת זאת, אין למגשר סמכויות שיפוטיות, ומטרתו היא לתווך בין בני הזוג ולעזור להם להגיע להחלטות בעצמם, כשבני הזוג הם אלה שמקבלים את ההחלטות הסופיות בעניינם.
גישור לרוב אינו מתאים לזוגות בסכסוך בעצימות גבוהה שאינם מסוגלים להגיע להסכמות ביניהם. לעומת זאת בוררות מתאימה במיוחד לבני זוג בסכסוך בעצימות גבוהה, שמבקשים לסיים את הליך הגירושין במהירות, בניגוד להליך גירושין בבית המשפט שמתנהל שנים רבות, דווקא במקרים בהם הסכסוך הוא קשה.
חלוקת רכוש הוגנת בבוררות
בשורה התחתונה, בוררות יכולה לסייע לזוגות הנמצאים בסכסוך בעצימות גבוהה לסיים את הליך הגירושין מהר יותר וברוח טובה יותר, בכל הנוגע לסוגיות הרכוש. סמכות הבורר בעניינים הנוגעים לילדים תהיה תקפה בין בני הזוג עצמם, אך לא תחייב את הילדים, להם אינטרס עצמאי, ופסק הבוררות בעניינים אלה יהיה נתון לשינוי בית המשפט, בהתאם לטובת הילד.