דמי מדור מחושבים על בסיס עלות המדור הבסיסית (שכר דירה או משכנתא + הוצאות אחזקת דירה כמו ארנונה מים וחשמל), ובהתאם למספר הילדים: 30% מעלות המדור עבור ילד אחד, 40% עבור שני ילדים ו-50% עבור שלושה ילדים ויותר.
אך החישוב המדויק מורכב הרבה יותר ותלוי בגורמים נוספים כמו גיל הילדים, זמני השהות, פערי השכר בין ההורים והערכאה שבה יתנהל ההליך המשפטי. כך למשל בבית המשפט לענייני משפחה יתכן ולא תחויבו כלל בתשלום מדור אם זמני השהות והמשכורות שלכם שוות, ואילו בבית הדין הרבני לרוב תחויבו לשלם מדור עד שהילד יהיה בן 15. אנחנו נחשוף בפניכם את ההבדלים בין ניהול ההליך בערכאות השונות, נפרט באילו מקרים לא תשלמו מדור, ונסביר לכם האם גובה תשלום המדור מוגבל.
מהם תשלומי המדור?
תשלומי מדור הם תשלומים נוספים על תשלומי המזונות, והם משולמים עבור מגורי הילדים. כדי לחשב את תשלומי המדור עליכם לחשב ראשית את עלות המדור הבסיסית. עלות המדור הבסיסית כוללת את תשלום שכר הדירה או תשלום המשכנתא, ואת הוצאות אחזקת הנכס. הוצאות אלה כוללות בין היתר תשלומי ארנונה, חשמל, מים, גז, ארנונה, ועד בית ותשתית אינטרנט.
לאחר שחישבתם את עלות המדור הבסיסית, תשלום המדור יחושב על פי מספר הילדים המשותפים שלכם:
- עבור ילד 1 – 30% מעלות המדור הבסיסית
- עבור 2 ילדים – 40% מעלות המדור הבסיסית
- עבור 3 ילדים ויותר – 50% מעלות המדור הבסיסית
מתי משלמים מדור בבית הדין הרבני?
בית הדין הרבני פוסק בהתאם לדין תורה. על פי ההלכה, האב חייב לשאת במלוא החיוב עד שימלאו 15 שנים לקטין, ללא קשר להכנסת האם, כמות זמני השהות ששוהה עם ילדיו ומצבו הכלכלי. לצד זאת, ישנם הרכבי דיינים בבתי הדין הרבניים אשר החלו ליישם את הוראות פסק הדין האזרחי בע"מ 919/15, וכן מתחשבים בזמני השהות ובפער ההכנסות בין ההורים.
יחד עם זאת נציין שבית המשפט העליון פסק לא פעם שכדי לדון במזונות ילדים ובמדור בבית הדין הרבני, נדרשת הסכמה של הצדדים.
מתי משלמים מדור בבית המשפט לענייני משפחה?
ככלל האב נושא בנטל תשלום מזונות הילדים ובנטל תשלומי המדור עד גיל 6. מאז הלכת בע"מ 919/15, כאשר מדובר במשמורת משותפת של ילדים מעל גיל 6, יתכן ובית המשפט יקבע שאין לפסוק מדור, ושכל צד יישא בהוצאות המדור בעת השהות של הילד אצלו.
במבחן המציאות המשפטית והכלכלית, בית המשפט עדיין נוטה לפסוק תשלומי מדור לאב, גם במשמורת משותפת, במיוחד כשיש פערי שכר בין האב והאם, שזהו המצב הנפוץ יותר.
יחד עם זאת, כאשר האם עצמה לא נושאת בתשלומי המדור, בית המשפט לא יחייב את האב במדור. כך למשל במקרים שהבית נמצא בבעלות האם כשהוא נקי ממשכנתא, במקרים שהאם מתגוררת אצל הוריה ללא עלות, אם האם שוהה במקלט לנשים מוכות, אם הילדים נמצאים בפנימייה וכו'.
שימו לב שאם האם מקבלת סיוע בשכר דירה למשל, בית המשפט יחשב את עלות המדור רק לאחר קיזוז כל ההנחות להן היא זכאית, גם אם היא לא מקבלת אותן בפועל. כלומר בית המשפט יחייב את האם למצות את כל ההנחות שלה, לפני שהיא דורשת לקבל מדור מהאב.
הגבלת גובה דמי המדור
לא קיימת הגבלה קבועה ואחידה על גובה דמי המדור. בית המשפט יפסוק את הסכום המקסימלי, על פי הנסיבות של בני הזוג. כמו למשל מספר הילדים, גודל ומחיר הדירה בה התגוררו בני הזוג לפני הגירושין, השכר של כל אחד מהם וכיו"ב.
כך למשל בית משפט יכול לפסוק במקרה אחד שעלויות מדור סבירות יעמדו על סכום של 4,000 ₪, ובמקרה אחר שעלויות מדור סבירות של משפחה עשירה יותר יעמדו על סכום של עשרות אלפי שקלים.
דוגמא לחישוב מדור הנעשית בבית המשפט למשפחה:
לקוח שלנו פנה אלינו לנהל הליך גירושין. הוא התגרש מאשתו כשיש להם ילד אחד. זמני השהות חולקו ביניהם באופן שוויוני (סה"כ 6 ימים מתוך 14 הילד אצלו, ואצל האם 8 ימים מתוך 14). גם השכר של שניהם היה דומה, בעוד הוא הרוויח כ-13,000 ₪ בחודש, האם הרוויחה כ-14,000 ₪ בחודש.
לאור כך שזמני השהות היו שווים, והשכר היה דומה (שכרה של האם היה מעט יותר גבוה), בית המשפט קבע שהלקוח שלנו נושא בעלויות המדור כשהילד שוהה אצלו, והוא לא חייב לשלם לאישה דמי מדור.
במקרה אחר שפנתה אלינו לקוחה שלנו לנהל הליך גירושין, זמני השהות עם הילד היו שווים, אך יחס השכר היה שונה, האב הרוויח יותר ממנה. הלקוחה שלנו שכרה דירה בעלות של 3,000 ₪, וההוצאות החודשיות עבור הדירה, הגיעו לסכום של 1,000 ₪ בחודש.
בחישוב שערך בית המשפט נקבע שהעלות הנגזרת של המדור עבור הילד היא 1,200 ₪ (4,000*30%). מסכום זה הופחתו העלויות אותן האב נושא בזמנים שהילד שוהה אצלו, ולבסוף נקבע שבשל פערי השכר בין ההורים, האב חייב לשלם לאם סכום של 200 ₪ עבור מדור, בנוסף לסכום המזונות שהוטל על האב לשלם.
המורכבות בקביעת דמי מדור
סוגיית המדור היא מורכבת ובעלת השלכות כלכליות משמעותיות לטווח ארוך, גם לבני הזוג וגם לילדים. כפי שראינו, אופן חישוב דמי המדור מושפע ממגוון גורמים – החל מגיל הילדים, דרך זמני השהות, ועד להכנסות ההורים ומצבם הכלכלי.
ההבדלים המהותיים בין פסיקת בית המשפט למשפחה לבין בית הדין הרבני, לצד השינויים שחלו בפסיקה בשנים האחרונות, מחייבים התייחסות מקצועית ומדויקת לכל מקרה לגופו. נשמח לעמוד לרשותכם ולייעץ לכם בסוגיות אלה.
*עודכן לאחרונה ב-13:18, 29 בדצמבר 2025.



לייעוץ ראשוני חייג