פתיחת תיק גירושין ברבנות [המדריך המקיף – 2024]

פתיחת תיק גירושין היא פעולה שכל אדם וכל זוג שמעוניין להתגרש חייב לעשות. יחד עם זאת, רבים מהזוגות המעוניינים להתגרש כלל לא יודעים איך מתגרשים וכיצד פותחים בהליך הגירושין.

האם עלינו לפתוח תיק גירושין ברבנות (בית הדין הרבני מכונה "רבנות" ע"י רבים, למרות שה"רבנות" היא גוף אחר) או בבית המשפט לענייני משפחה?

כמה זמן לוקח לפתוח תיק גירושין ובמה זה כרוך?

מהן עלויות אגרת פתיחת התיק?

האם חייבים להסתייע בעורך דין לגירושין כדי לפתוח תיק גירושין בהסכמה?

על שאלות אלה ורבות אחרות נתייחס בהרחבה במדריך פתיחת תיק גירושין המקיף שלהלן.

הגדרה ראשונית: פתיחת תיק גירושין משמעה פתיחת הליך יישוב סכסוך

פתיחת תיק גירושין היא המונח השגור בפיו של כל מי שמבקש להתגרש, אך נכון יהיה לדייק ולהסביר שההגדרה המילולית-מקצועית הנכונה לפתיחת תיק גירושין היא הגשת בקשה ליישוב סכסוך.

יחד עם זאת, כדי להקל על הקורא, אנחנו נמשיך לכנות את ההליך בשמו הנפוץ: פתיחת תיק גירושין.

היכן פותחים תיק גירושין ומה גובה האגרה שיש לשלם?

כדי לפתוח בהליך גירושין, כאשר אין הסכמות בין בני הזוג – צריך מי מהם, המעוניין להתגרש, להגיש בקשה ליישוב סכסוך לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה.

מדובר בטופס פשוט מאוד, שכל אדם יכול למלא, ללא צורך בעזרה של עו"ד וללא צורך לפרט את הסיבות בגללן הוא מגיש את הבקשה ומעוניין להתגרש.

כמה זה עולה?

נכון להיום, שנת 2022, אגרת פתיחת הליך יישוב סכסוך, עומדת על סך של 103 ₪.

תחנה ראשונה לאחר פתיחת תיק גירושין: יחידת הסיוע (יח"ס)

הערכאה המשפטית (בית המשפט או בית הדין הרבני) תפנה את בקשת יישוב הסכסוך ליחידת הסיוע.

יחידות הסיוע הן יחידות טיפוליות, וכל אחד מהן סמוכה אל ביהמ"ש לענייני משפחה או ביה"ד הדתי מסוים.

ביחידת הסיוע פועלים במשותף עובדים סוציאליים, עורכי דין, ואנשי מקצוע נוספים, אשר מטרתם לסייע לבני משפחה הנמצאים בסכסוך, להגיע לפתרון הסכסוך בדרכי הידברות ובאמצעות גיבוש הסכמות בדרכי שלום ונועם.

המטפלים ביחידת הסיוע, מנסים לסייע ליצירת דיאלוג בין הצדדים, שמירה על טובת ילדי הצדדים (כאשר מעורבים ילדים) ומניעת מאבקים משפטיים מיותרים בערכאות המשפטיות.

על ההליך חל חיסיון מלא, כאשר בסופו של יום המטרה היא גיבוש הסכם אשר יטיב ככל האפשר עם כל הצדדים המעורבים בסכסוך ולאחר מכן, יאושר ההסכם בערכאות המשפטיות.

יחידת הסיוע תזמן את בני הזוג לארבע פגישות מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום):

1. זימון בן הזוג השני להליך יישוב סכסוך, מחייב בדיוק כמו זימון להתייצב לדיון בערכאה משפטית. לכן, אם בן הזוג אשר זומן לא מתייצב, יכולה הערכאה המשפטית לפסוק לחובתו תשלום הוצאות ובעתיד הוא לא יוכל להגיש תביעות כנגד הצד השני, ללא פתיחת הליך יישוב סכסוך חדש.

2. הפגישה הראשונה ביחידת הסיוע, תתקיים ללא עורכי דין מטעם הצדדים ובה יסייעו לצדדים להבין את רצונותיהם, צורכיהם וצורכי הילדים.

3. החל מהפגישה השנייה עורכי דין מטעם הצדדים, יוכלו להשתתף בפגישות וייערך ניסיון לפתור את המחלוקות בהסכמה ובדרכי נועם, בשיתוף פעולה ולעיתים תוך הפניית הצדדים להליך גישור/ייעוץ זוגי/משפחתי וכדו'. (נב. יש לציין כי לא תמיד יש פגישות שלישית ורביעית).

4. לעיתים לאחר הפגישה ביחידת הסיוע, מחליטים הצדדים ועוה"ד שלהם, לנסות לפתור את הסכסוך בינם לבין עצמם, בהידברות ישירה או באמצעות מגשר חיצוני.

פתיחת הליך יישוב סכסוך במסגרת תיק גירושין מעכבת את ההליכים בערכאות המשפטיות

לאחר פתיחת הליך יישוב סכסוך, ישנו עיכוב הליכים בערכאות המשפטיות, ובמהלך 60 ימים מיום פתיחת ההליך (או 75 ימים אם התקופה הוארכה).

דהיינו, בתקופה זו לא ניתן להגיש תביעות ולמעשה אף אחד מהצדדים לא יוכל להגיש תביעת גירושין ו/או כל תביעה אחרת כגון: תביעת מזונות ו/או תביעת אחריות הורית וחלוקת זמן הורי, תביעת חלוקת רכוש, איזון משאבים וכדומה.

בתום תקופת עיכוב ההליכים, יש לצד שפתח את ההליך (או במילים אחרות, הגיש את הבקשה לישוב סכסוך), זכות קדימה במשך 15 ימים להגיש את התביעות בהן הוא מעוניין לדון, לערכאות המשפטיות המתאימות לו (בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי).

בחלוף 15 ימים, אם הצד שפתח את ההליך לא הגיש תביעה בנושא מסויים, רשאי הצד שני, להגיש תביעה מטעמו בנושא זה, לערכאה בה הוא מעוניין.

יש לציין, כי אף במהלך תקופת עיכוב ההליכים, על מנת למנוע נזק שעלול להיגרם בשל ההמתנה לפגישת המהו"ת או נזק שיכול להיגרם אם הצד השני ידע שהוגשה בקשה לישוב סכסוך, הצדדים רשאים להגיש בקשות לסעד דחוף.

דוגמאות לבקשות לסעד דחוף: בקשה לאישור פעולה רפואית דחופה בקטין, בקשה למזונות זמניים, בקשה להסדרת חלוקת זמן הורי עם הקטין, בקשה לרישום ילד למוסד לימודי בסמוך לפתיחת שנת לימודים ועוד מספר בקשות המנויות בתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, התשע"ו-2016.

ניתן אף להגיש בקשה לקצר או להאריך את עיכוב ההליכים, בהתאם לחוק ולתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.

פתיחת תיק גירושין ללא עורך דין

כאמור ניתן לפתוח הליך יישוב סכסוך ללא ליווי עורך דין. על המבקש לפתוח הליך, למלא טופס 1 לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016 ולהגישו לערכאה המשפטית.

יחידת הסיוע תזמן את המבקש והמשיב לפגישת מהו"ת ראשונה, אשר ממילא אינה כוללת את באי כוח הצדדים.

מהפגישה השנייה, רשאים כאמור הצדדים להיות מלווים בעורך דין מטעמם. למעשה אף מומלץ כי הצדדים יסתייעו בעורכי דין, אשר מכירים את הנושאים בהם יתדיינו הצדדים. מומלץ להתייעץ עם עו"ד עוד לפני שנוקטים בפעולה משפטית כלשהי ועדיף אף לפני שדנים בגירושין עם בן הזוג השני.

עורכי הדין יכולים להנחות את הצדדים כיצד כדאי להתנהל, אילו הסכמות כדאי לקבל ואילו לדחות, כאשר ליווי של עורך הדין עשוי למנוע טעויות אסטרטגיות, העלולות להשפיע על התוצאה הסופית של הסכסוך. לכן, גם אם בתחילה, הליך יישוב הסכסוך נפתח ללא ליווי עורך דין, רצוי מאוד להמשיך את ניהול ההליך בליווי עורך דין לדיני משפחה.

פתיחת תיק גירושין ברבנות

חשוב מאוד לציין, כי גם אם הליך יישוב הסכסוך, נפתח ביחידת הסיוע השייכת לבית המשפט לענייני משפחה, הערכאה המשפטית היחידה המוסמכת לדון בהליך הגירושין של יהודים ("סידור גט"), היא בית הדין הרבני ולא בית המשפט לענייני משפחה.

על כן, אין זה משנה אם הליך יישוב הסכסוך נפתח בבית הדין הרבני או בבית משפט לענייני משפחה, את תביעת הגירושין, כתובה, אישור ההסכמה להתגרש וביצוע הגט, ניתן יהיה להגיש ולבצע אך ורק בבית הדין הרבני.

לתביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני, ניתן "לכרוך" (דהיינו לבקש מבית הדין לדון גם בנושאים אלה) בנוסף לנ"ל מספר נושאים נוספים הקשורים ונובעים מהנישואים כגון: מזונות אישה, אחריות הורית וחלוקת זמן הורי, חלוקת רכוש, ואיזון משאבים.

דיון בבית הדין בנושא מזונות ילדים, יתקיים שם רק כאשר קיימת הסכמת הצד השני לדון בנושא בבית הדין.

יש הרואים יתרון בניהול ההליך בבית הדין, אשר לו סמכות ייחודית, למשל, לאפשר לאישה קבלת צו ל"מדור ספציפי" המעכב פירוק שיתוף ויציאתה מדירת המגורים המשותפת.

פתיחת תיק בנושאים הקשורים לגירושין, בבית משפט לענייני משפחה

כאמור לעיל, גם אם הליך יישוב סכסוך נפתח ביחידת הסיוע של בית הדין הרבני, אין זה מונע הגשת תביעות בבית המשפט לענייני משפחה, שם ניתן להגיש תביעות (ללא צורך בהסכמת הצד השני ובתנאי שהצד השני לא פתח קודם תביעה בנושא זה בבית הדין הרבני*, כגון: מזונות ילדים, מזונות אישה, אחריות הורית וחלוקת זמן הורי, חלוקת רכוש, איזון משאבים ועוד.

בית המשפט לענייני משפחה הוא בעל סמכות ייחודית בעניין מזונות ילדים, ולא נדרשת הסכמת שני הצדדים לדון בעניין זה, כפי שנדרשת בבית הדין הרבני.

שימו לב: לא ניתן להגיש תביעת גירושין ו/או כתובה בבית המשפט לענייני משפחה והוא אינו מוסמך לסדר גט לזוג יהודים המעוניינים להתגרש.

ניתן לאשר בבית המשפט הסכם גירושין ולאחר מכן לפנות עם ההסכם המאושר לבית הדין הרבני ושם לאשר את רכיב ההסכמה להתגרש וביצוע הגט בפועל.

ניתן גם להגיש את ההסכם ישירות לבית הדין הרבני, אשר יאשר אותו וייתן לו תוקף של פסק דין ובעקבותיו הצדדים יתגרשו בבית הדין).

יש הרואים יתרון בניהול תביעות בבית המשפט לענייני משפחה, אשר מתנהל לפי החוק וההלכות של בית המשפט העליון, בעוד בית הדין הרבני כפוף גם להלכה היהודית.

פתיחת תיק גירושין באופן חד צדדי

כשאנחנו מדברים על פתיחת תיק גירושין באופן חד צדדי, אנחנו מתייחסים למצב בו רק אחד מבני הזוג מעוניין להתגרש ובוחר מיוזמתו להגיש בקשה ליישוב סכסוך.

מאחר שאת הבקשה ליישוב סכסוך ניתן להגיש בבית הדין הרבני או, לחילופין, בבית המשפט לענייני משפחה – הצד אשר פותח תיק גירושין באופן חד צדדי, הוא זה שבוחר היכן לפתוח את התיק (או, לייתר דיוק, הוא זה שבוחר היכן להגיש את הבקשה ליישוב סכסוך).

חשוב להדגיש, כי לבחירה היכן לפתוח את הליך ישוב הסכסוך, אין משמעות או השפעה עתידית על פותח ההליך, שכן היא אינה מגבילה אותו בבחירה היכן להגיש תביעות לאחר תום תקופת עיכוב ההליכים.

זכות קדימה בהגשת תביעות – היתרון הבולט שזוכה לו מי שמחליט לפתוח את תיק הגירושין ראשון, טמון היתרון כאמור בזכות הקדימה שהוא מקבל להחליט לאיזו ערכאה משפטית יגיש את התביעות הכרוכות לגירושין, במשך 15 ימים מתום תקופת עיכוב ההליכים.

רק לאחר שחלפו 15 ימים, אם פותח ההליך לא הגיש את תביעותיו, רשאי הצד השני להגיש תביעות מטעמו, לערכאה שיבחר (בנושאים שהצד הראשון לא הגיש תביעות בגינן).

פתיחת תיק גירושין בהסכמה

כשאנחנו מדברים על פתיחת תיק גירושין בהסכמה, אנחנו מתכוונים למצב שבו שני בני הזוג מסכימים שעליהם להתגרש ובוחרים יחד להגיש הסכם גירושין לאישור הערכאה המשפטית.

בני הזוג מוותרים על הגשת תביעות בערכאות המשפטיות ובכך חוסכים לעצמם, לילדיהם ולכל המעורבים, בזבוז זמן, כסף, טלטלה נפשית, כעסים, לחצים וכל השלכה אחרת העלולה לנבוע מניהול הליכים משפטיים.

במקרה כזה אין צורך בפתיחת הליך יישוב סכסוך וניתן להגיש בקשה לאישור הסכם, ישירות לערכאה שרוצים שתאשר את הסכם הגירושין ואח"כ לפנות לביה"ד הרבני, בבקשה לאישור הסכמתם להתגרש ולסידור הט.

הסכם גירושין אמור להסדיר את כל הנושאים הנובעים מנישואי הצדדים והכרוכים בגירושים, ובכך לצמצם את הסבירות להתגלעות סכסוכים עתידיים בין בני הזוג המתגרשים.

מומלץ כי את הסכם הגירושין יערוך עורך דין הבקיא בדיני משפחה, אשר ידאג לנסחו בצורה מקיפה ומיטבית הצופה את פני העתיד, בעיקר בנושאים הקשורים לילדים וסיפוק צרכיהם המשתנים, ככל שהם גדלים.

לאחר החתימה על הסכם הגירושין, יש להגישו לביהמ"ש לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, כדי שהערכאה המאשרת, תיתן לו תוקף של פסק דין. לשם כך יזומנו הצדדים לדיון לצורך אישור הסכם ובמעמד זה יוודאו שההסכם הוא חוקי, נחתם ברצון וכי שני הצדדים מבינים את תוכנו ומשמעותו.

אם ההסכם הוגש לבית המשפט לענייני משפחה, על הזוג המתגרש לפנות לבית הדין הרבני בבקשה לאישור ההסכמה להתגרש ולקביעת מועד לסידור גט.

אם ההסכם הוגש מלכתחילה לאישורו של בית הדין הרבני – בית הדין יקבע מועד לאישור ההסכם וההסכמה להתגרש ולאחר מכן יקבע מועד להסדרת הגט והגירושין.

לאחר סידור הגט, הצדדים יהיו גרושים ובזאת יסתיים הליך הגירושין ביניהם.

האם נכון לפנות לגישור לפני שפותחים תיק גירושין?

לפני שפותחים תיק גירושין, מומלץ לפנות לטיפול זוגי. אם הייעוץ לא צלח ועדיין קיים שיח בריא בין הצדדים מומלץ מאוד לפנות לעורך דין מגשר.

עורך דין מגשר יסייע לצדדים להציף את המחלוקות ולגבש הסכמות משותפות, עד לגיבוש הסכם גירושין כולל ומקיף, אותו יידרשו הצדדים לאשר בערכאות המשפטיות ולאחר מכן יבצעו סידור גט.

כדאי לדעת, כי גם אם לא תפנו יחדיו לגישור יזום, תוכלו לפתוח הליך יישוב סכסוך, ולהגיע ליחידת הסיוע, בה יתקיים, למעשה, נסיון להביא את בני הזוג להידברות כדי לסיים את הסכסוך בדרכי שלום.

יש לשים לב לכך שאם פונים לגישור מבלי לפתוח בקשה לישוב סכסוך, עלול להיווצר מצב בו אחד מהצדדים יחליט באופן פתאומי לסיים את ההידברות ולמהר להגיש בקשה לישוב סכסוך, כדי להיות בעל זכות הקדימה לבחור לאיזו ערכאה יוגשו התביעות, ככל שהגישור ייכשל.

מבלי להיכנס לעומק הנושא (שהוא נושא רחב ומורכב), נדגיש כי לעיתים יכול להיות שוני עצום (לטובת צד אחד ולרעת השני) מבחינת תוצאת ההליך, לאחר דיון בעניין משפטי הנוגע לגירושין (למשל – חלוקת הרכוש, חלוקת האחריות ההורית בין ההורים וכל הנילווה לנושא זה ועוד) בפני בית המשפט או בפני בית הדין הרבני ולכן לבחירת הערכאה השיפוטית יש חשיבות עליונה עבור כל אחד מהצדדים.

פתיחת תיק גירושין מקוון – המדריך הטכני

כאשר הצדדים לא מיוצגים על ידי עורך דין או כשיש עניין לפתוח הליך ישוב סכסוך – עומדת בפני הצדדים האפשרות לפתוח תיק גירושין באופן מקוון. לשם כך יש צורך קודם כל, להרשם למערכת ההזדהות הממשלתית.

לאחר הרישום יש לבצע תשלום של אגרת בקשה לישוב סכסוך במנוע חיפוש אגרות של בתי הדין הרבניים או בתי המשפט וכן למלא טופס פתיחת בקשה לישוב סכסוך באתר בית המשפט או טופס בקשה ליישוב סכסוך באתר ביה"ד הרבני.

טופס הבקשה ליישוב סכסוך, אותו צריך המבקש להגיש, הוא טופס 1 לפי תקנה 2 לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ו- 2016.

אם הצדדים גיבשו הסכם גירושין ומעוניינים לאשרו, עליהם להגיש בקשה לאישור הסכם גירושין ולשלם אגרת בקשה/תביעה לאישור הסכם (הסכום גבוה יותר).

לאחר תשלום האגרה ומילוי טופס הבקשה, ניתן להגיש את הבקשה באופן מקוון.

בעת הגשת הבקשה המקוונת, כדאי לדעת שהמגיש נדרש לצרף צילום תעודת זהות כולל ספח וכן את אישור תשלום האגרה.

לאחר שהבקשה לפתיחת תיק גירושין מקוון תתקבל במזכירות בית הדין או ביהמ"ש, ניתן יהיה לעקוב אחר התקדמות התיק באתר ההזדהות הממשלתית.

האם ישנה חשיבות לעיר שבה בוחרים לפתוח תיק גירושין?

בעת הגשת הבקשה, לא ניתן "לבחור" לאיזה בימ"ש או בית דין מעוניינים להגיש את הבקשה – אלא יש לבחור בבית המשפט או ביה"ד הנמצא או סמוך למקום מגוריהם האחרון של בני הזוג.

בעת הגשת הבקשה לביהמ"ש, ניתן לבדוק באתר בתי המשפט לאיזה בית משפט הסמכות המקומית לדון בעניין הצדדים.

בעת בקשה לבית הדין הרבני – ניתן לבדוק זאת באתר בתי הדין הרבניים.

מהן עילות הגירושין?

על מנת להתגרש נדרשת הסכמה של בני הזוג לגירושין. אם לא ניתנה הסכמה, בית הדין הרבני, רשאי לחייב גירושין, בהתאם למספר עילות גירושין:

נישואין אסורים

נישואין אסורים, הם נישואין שנאסרו על פי ההלכה, כמו נישואי אישה שבגדה ונישאת למאהב שלה, נישואי כהן וגרושה וכו', והם מהווים עילת גירושין מוצדקת.

עילות אובייקטיביות

מומים או מחלות מסוכנות ומדבקות – כל עוד לא היה ידוע על כך בטרם לנישואין. במקרה של עילות אלה, אם האישה תעזוב את הבית ולא תמשיך להתגורר עם הבעל, מרגע שנודע לה על כך, היא לא תפסיד את זכויותיה הכלכליות מהנישואין, למרות שעזבה את הבית.

עקרות – במקרה שאישה לא ילדה במשך 10 שנים לפחות, ניתן לבקש להתגרש. אמנם מצוות פרו ורבו חלה על גברים בלבד, אך גם נשים יכולות לטעון לעילה זו, אם אין להן ילדים והן מבקשות להביא ילד לעולם.

קשיים בתפקוד המיני – במקרה שגבר לא מסוגל לתפקד מינית, האישה יכולה לבקש להתגרש. לרוב בית הדין ימתין לפחות חצי שנה ולעיתים אף מספר שנים, על מנת לבחון שלא מדובר בחולשה זמנית.

עילות התנהגותיות

מורד/ת – בן זוג שמסרב לקיים חיי נישואין תקינים. למשל בן זוג שמסרב לקיים יחסי מין או בן זוג שעזב את הבית ללא סיבה מוצדקת.

בגידה – יש הבדל בין אישה שבגדה לגבר שבגד במסגרת עילות הגירושין. אם הוכח שאישה בגדה, מדובר בעילת גירושין מידית. לעומת זאת, כאשר מדובר בגבר בוגד, יש להוכיח שמדובר בבגידות רבות, או ברומן מתמשך.

על מנת להוכיח בגידה נדרשות ראיות שקשה לעיתים להשיג. במקרה זה, ניתן לטעון לעילה דומה הנקראת "מעשה כיעור", שהם מעשים המצדיקים את החשד שהאישה בוגדת, אך אינם מוכיחים בגידה.

עוברת על דת – אישה שגורמת לבעלה לעבור על מצוות הדת, או אישה שנוהגת שלא בצניעות. אם הבעל סלח לאישה על המעשים, הוא אינו יכול לבקש להתגרש ממנה. כמו כן, אם בני הזוג לא נוהגים על פי חוקי הדת, לא ניתן לטעון לעילה זו.

אלימות – כאשר אחד מבני הזוג נוהג באלימות, פיזית, מילולית, כלכלית, נוקט בהשפלות, מבזה את בן הזוג השני או הוריו וכו', מדובר בעילה המצדיקה גירושין.

היתרונות של תכנון מוקדם של הגירושין, טרם פתיחת התיק

זמן להתלבט – תכנון מוקדם של הגירושין, טרם פתיחת התיק, יאפשר לכם זמן התלבטות רגוע ונינוח, מבלי הלחץ של ניהול התיק, כך שתוכלו להגיע שלמים יותר להחלטה על הגירושין.

איסוף ראיות – תכנון מוקדם של הגירושין טרם פתיחת התיק, יסייע גם לבן זוג שמקדים לתכנן את הגירושין לאסוף ראיות. למשל לתעד עדויות לבגידה, או להתנהגות לא ראויה אחרת, לעקוב אחר הכספים של בן הזוג, ולבנות את תיק הגירושין באופן הטוב ביותר.

מרוץ הסמכויות – אחד היתרונות המרכזיים של תכנון מוקדם של הגירושין טרם פתיחת התיק, הוא הזמן שיש למתכנן הגירושין, להגיש ראשון את תביעות הגירושין, וכך לבחור בערכאה השיפוטית שמתאימה לו, ולזכות ביתרון אסטרטגי מובהק בניהול הליך הגירושין.