נטל ההוכחה בתביעות רשלנות רפואית על מי?

ברוב התיקים של רשלנות רפואית מטיל בית המשפט את נטל ההוכחה על הצד שנתבע. המשמעות היא שבניגוד לסוגים אחרים של דיני נזיקין, בעת רשלנות רפואית צריך הנתבע להראות כי מילא את חובת הזהירות העומדת לפניו כל אימת שהתובע טוען לפגיעה. יחד עם זאת, נטל ההוכחה עובר אל הצד הנתבע רק בהינתן נסיבות מסוימות.

 מבחן הסבירות צריך להראות כי קיים סיכוי גדול לכך שהנזק למטופל נגרם כתוצאה מהליך רפואי ולא מהחמרה אחרת במצבו. בנוסף, נטל ההוכחה עובר לנתבע כאשר התובע אינו יודע מה היו נסיבות הטיפול וכאשר הנזק נגרם כתוצאה משימוש שגוי או תקלה בציוד הרפואי.

מהי טענת "הדבר מדבר בעד עצמו"?

במקרים בהם הרשומות הרפואיות חסרות או לא סופקו במלואן לתובע קל יותר להעביר את נטל ההוכחה אל הנתבע. התובע צריך להוכיח כי אחד מהתנאים שצוינו אכן התקיימו ויכול להשתמש בטענת "הדבר מדבר בעד עצמו". טענה זו מטילה ספק בכך שהנתבע פעל בצורה תקינה וכמצופה מהרף המוסרי והמקצועי המקובל.

המשפט האזרחי בישראל

ההתמודדות הייחודית של בתי משפט בישראל עם תביעות רשלנות רפואית מעלה שאלות רבות. על פי השיטה בישראל, כאשר אדם תובע אדם אחר נטל ההוכחה מוטל על התובע אך הצד שכנגד יכול להתגונן. במשפט האזרחי ועל פי דיני הנזיקין מספיקה לעיתים הוכחת נזק חלקית בלבד על מנת לזכות בפיצוי. לעומת זאת, בתביעות רשלנות רפואית נוטים בתי המשפט לקבל את טענת התובע על כך שנפגע ולהקל עם העברת נטל ההוכחה אל הנתבע.

עזרה של עורך דין

הנסיבות שצוינו עוזרות למנוע עוגמת נפש ומגינות בצורה מסוימת על הרופאים, אך הן לא תמיד מתקיימות במלואן. תובעים ונתבעים בתיקי רשלנות רפואית צריכים להפעיל עורך דין מקצועי מוקדם ככל האפשר. מבחינת התובע, עליו לברר האם קיימת עילה לתביעת רשלנות רפואית והאם ניתן לענות על דרישות בית המשפט לצורך העברת נטל ההוכחה. בכל הנוגע אל הרופאים, עורך הדין הוא הגורם היחיד שיכול להעמיד לרשותם טענות הגנה תקפות וחזקות.